Boy Anachronism

אני צף בתוך ערפל מבחיל

עשן צפוף שחונק אותי

הריאות כואבות

וקר לי נורא

והעולם כאילו מסתחרר

חג סביב עצמו באובססיביות

יש קול בתוך הראש שלי

צריך לקום

יש עבודה לעשות

אבל הגוף לא מגיב

הגוף יישן

כמו זומבי

בוהה באוויר מולי

בקושי זז

בקושי נושם

ועמוק בפנים הנפש שלי מתפוררת

אני לא זה שביקש

את העולם הזה

את החיים האלה

הם ניכפו עליי

ואני מוציא מהם את הטוב ביותר

או משתדל

אבל בתוך תוכי אני רוצה

לפרוס כנפיים ולהמריא

יש עולם שלם שמחכה לי

לפני ששנינו ניגווע 

עכשיו כשיש לי את הסקיצות של שיעורי הבית שלי 

אני יכול לשבת ולכתוב 

נתחיל בזה ש@#$%%$&^&)*&^$#@#@$^&*

כואב לי

הרגל שלי נפוחה וכואבת ואני צולע

אבל אני כבר מצליח לעלות במדרגות עם שתי הרגליים

ולא צעד צעד עם רגל ימין כמו קודם

ולקח לי חצי שעה לחזור הביתה 

לעומת 45 דקות שלקח לי להגיע לשם

אני אומר שעד סוף השבוע אני כמו חדש!

תדמיינו כאן פסקה קיטשית להחליא

על אהבה וגעגוע וסופשבוע נפלא

ומלא מלא מלא סקס מהמם

תדמיינו ואני לא אכתוב

כדי לא לעשות מזל רע

חמסה חמסה

טפו טפו טפו

בקצרה אין כאן שום דבר עמוק היום

רק הרגשתי צורך לכתוב משהו

לחלוק את המכלול הזה איפשהו

אני מאושר למדי למרות כל הכאב

אני דיי אופטימי לגבי הכל

ועייף מת לגמרי כי אני לא רגיל לקום מוקדם

אה כן וההגשה הבאה שלי

היא הפשטה של תמונה של אמנדה פאלמר

ואת ההפקה ביליתי בלעשן ולדבר 

על קומיקסים ופוליאמוריה

נ.ב. - שמישהו ימצא לי משהו לעשן שגם ישפיע עליי, טוב? בינתיים זה סתם כמו לעשן דראם 

הכאב הפיזי משפיע בטירוף על הנפשי

אני רוצה לבכות כל כך

אני מרגיש מסוחרר ויש לי בחילה

אני מרגיש חלש וחסר אונים

זה היה אמור להיות סופשבוע רומנטי ומושלם

במקום זה אני בקושי זז ונרדמתי אתמול בוכה

אז נכון שיש לי את החיבוק שלו

ושהוא שם בשבילי בכל שנייה

ועדיין קשה לי נורא

ואני נמצא בחרדה התמידית שאני אאבד אותו

רק התחלנו וכבר אני מפחד

סעמק