לפני ככלות הק(כ)ול

האם יש מצב שיש לי נטייה לאהוב את מה שאי אפשר?

יהודית רביץ שרה בשירה "שבתות וחגים": "למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר "

איזו תלונה יכולה להיות מובנת מזו. אתה חי את החיים שלך וחושב שאתה שולט בהם ואז באות נסיבות שמזיזות אותך ימינה ושמאלה , למעלה ולמטה ואתה צריך להסתגל....וזה בסדר -אלו החיים. אבל אהבה- היא לא נותנת מרגוע והופכת אותך גם מהפנים לחוץ, חושפת את הקרביים שלך ושורפת את הבטן שלא רגילה לשמש שבחוץ.

אי אפשר לעשות הכל בשביל אהבה! אי אפשר. במיוחד כשהיא נכזבת. חייבים להשלים עם זה. אבל זה כ"כ קשה. זה כאילו שמשהו בנו לא רוצה לעזוב. משהו בנו מרגיש שלא יוכל להשיג יותר את ההרגשה הזאת ולכן אנו נאחזים בה בציפורניים ובשיניים. לאהוב מישהו אחר ז"א לאהוב את עצמינו דרך המישהו הזה וזה יפה כשלא מדובר באובססיה או כשהדבר הדדי.

אבל כשזה לא זה ולא זה ,

בא לך למות.

האהבה שנתנה לך מהות חדשה לחיים סוטרת לך והופכת צורה. היא הופכת לריקנות- רק אהבה יכולה להיות יש ואין באותו הזמן.

אהבתיו,

I will always love you

jackton