לפני ככלות הק(כ)ול

קמתי היום בבוקר וגיליתי שוויטני יוסטון מתה.

מי שקרא את הבלוג שלי פעם יודע עד כמה אני אוהב את הזמרת, יתר על כן, אני מסיים כל פוסט בכיתוב: i will always love you וגם התמונה ליד כותר הבלוג די מסגירה אותי.

קיבלתי הרבה קריאות השתתפות בצערי, הרבה אנשים ידעו שאהבתי את הזמרת במשך שנים ארוכות בקנאות ובריש גלי. שמעתי שיריה בווליום גבוה עד שאחיי התעצבנו, לימדתי את כל סובביי את שיריה, הגנתי עליה בחירוף נפש כווקאלית הטובה ביותר.

אני חושב שאנשים לא מבינים למה אהבתי את וויטני יוסטון כ"כ, אולי גם אני לא הבנתי. 

אני לא הערצתי אותה ולא הכפתיה לאלוהים, למרות שכיף היה לי לומר את זה ולהשתעשע עם יחסים שכאלה. אני חושב שוויטני סימלה עבורי את הגדלות מהחיים שכל אדם שואף אליה, איזשהי נקודה של אושר שאתה רוצה להגיע אליו ולאו דווקא קריירת זימרה. שנית, אני חושב שהיא באמת מוכשרת, יש לה את הקול היפה והיכולות הווקאליות הטובות ביותר ששמעתי. היא גם פרפורמרית מדהימה.

יותר מהכל וויטני סימלה עבורי אהבה שאני מתגאה בה, כולם ידעו שני אוהב אותה, לא הסתרתי את זה כמו שהסתרתי את היותי גיי! האהבה לוויטני יוסטון בפרהסיה הייתה סוג של נחמה שאמרה לי שאני בדרך הנכונה ליציאה מהארון. לא פחדתי שיאמרו שאני אוהב את וויטני כי אני גיי, לא היה אכפת לי, ואולי אף רציתי שיסיקו כבר את המסקנה וישחררו אותי מייסוריי.

לא ראיתי את וויטני יוסטון כדוגמא לאורך חיים בריא אבל הזדהיתי איתה . היא עברה טלטלות כמוני, היא התמודדה בדרך מסויימת וניסתה יותר מכל לאהוב. וויטני לימדה את כולנו מהי אהבה בשיריה.

וויטני יוסטון תמיד תחשב עבורי ואני בטוח שעבור רבים כ"הקול" הכי מדהים שהאנושות הייתה עדה לשמוע.

היא ליוותה אותי והיא ממשיכה ללוות , לא כי היא סלב אלא בגלל שהיא באדיבותה סימנה לי מהי אהבה, מהי אמת, מהי בגרות, מהו קול.

I WILL ALWAYS LOVE YOU WHITNEY HOUSTON,

JACKTON