לפני ככלות הק(כ)ול

מכירים את זה שבא לכםם סתם לשבת ברוגע והעלות זכרונות אודות אהבה ישנה, אהבה שהייתה ואיננה או אהבה שלא תתממש לעולם.

זה נובע ממזוכיזם או סתם מרגע של התענגות תחת שליטה על מחשבות יפות, על אהבה שהיא הדבר הכי קרוב לגן עדן, במידה וקיים.

אז אנו שמים את השיר שמסמל את האהבה הזאת או כל שיר אחר שמסמל אהבה,

אז אנו יושבים לבד,

אז אנחנו מעלים זכרונות,

רצוי משקה חם שיעלה מחשבות חמות,

מנסים אפילו להגיע בשיא לתחושת שברון הלב כי אין מה לעשות , שיאה של האהבה לפעמים הוא על הקו הדק שבין זה לבין הרסנותה.

קל להיכנס לדיכאון מהמצב הזה שהכנסנו את עצמינו אליו,

אבל אי אפשר לברוח מהתחושות שגן ככה קיימות לעולם בתת מודע.

אבל כמו שציינתי קודם, הכל בשליטה,

הכל בשליטה,

ואם זה יוצא משליטה אז חייבים לחזור, כי גן העדן הפך לגהינום ששורף הכל עלי אדמות.

עד אז הכל בשליטה,

לא בא לנו למות מהחזרה לדממת החיים נטולת האהבה.

הכל בסדר.

מנטרה.

I will always love you,

jackton