לפני ככלות הק(כ)ול

זוכרים את הביטוי הזה מהסרט "מלך האריות"? כך כינו את האיזור שאסור לסינבה להתקרב אליו. כמובן שמדובר באיסור שנועד על מנת שישברוהו.

גם אנחנו נאסרים מידי יום  לעשות דברים מסויימים וחיים רק מההנאות הקטנות שבשבירה של איסורים מסוכנים. אנחנו מעשנים למרות שלא הרשו לנו (בגיל צעיר לפחות), שותים מאותה הסיבה. אנו מחפשים את הסדקים הקטנים בחברה שלנו כדי לתקן את האיסורים הלא הגיוניים. גם אם הם מגיעים בצורת טאבו כמו: מיניות ואלימות. אנחנו מוציאים מחוץ לארון את מה שנחשב לסטייה מינית ודנים על זה מחדש, אנחנו בודקים מתי אלימות מותרת ומה גבולותיה, אנחנו לא מקבלים כמובן מאליו את המשטר ששולט בנו ודורשים פתרונות שלא היו קודם על מנת שנוכל לחיות חיים צודקים ומלאים יותר. כל אחד מאיתנו יודע לדעתי שהשגה של חומר, כסף היא לא הדרך לחיות את החיים הללו באופן מלא, אלא רק  מילוי של הנפש במה שחשוב לנו. כמובן בתנאי שאף אחד לא נפגע מזה.

אני מאחל לכולנו הסתכלות יותר רוחנית ופחות חומרנית על החיים שלנו כאינדיבידואלים וכחברה. אני חושב שאין דרך אחרת לחיות.

i will always love you

jackton