לפני ככלות הק(כ)ול

אני מת על זה שאנשים יודעים טוב מאוד מהי הדעה שלהם בקשר לכל עניין הסודנים והפליטים שמסתובבים בתחנה המרכזית. אנשים אוהבים לירות את התשובה המוכנה שלהם כי הם יודעים שישיגו מיד סולידריות ותמיכה. הם יודעים שאנשים מצפים אפילו לשמוע את הדעות האיוולות שלהם.

אני יודע שקיימת בעיה של פליטים שמסתננים ארצה. אני יודע שהם חיים באיזור התחנה המרכזית ובעוד מקומות ואני יודע שלפעמים מסוכן להסתובב בנווה שאנן בלילה ואני יודע ואני יודע ואני יודע...

אבל,

אני חושב שהיהודים החיים בארץ בכוונה מציין את היותם יהודים מצאו סיבה מצויינת לשחרר דעות גזעניות במסווה של דאגה לדמוגרפיה היהודית- ישראלית ופחד מהם. אני חושב שהעם שלנו שכח ושוכח כל הזמן את היותם פליטים שנים על גבי שנים!

כשאני שומע על אנשים שמעיזים לשרוף לפליטים שחוו את כל הצרות שאדם יכול לחלום עליו (יהודים שנולדו בארץ וסתם צעירים שעלו כנראה אף פעם לא ידעו). אני מתחלחיל מזנאת הזרים. אני גם חושב שהגבול שלנו לא צריך להיות פרוץ למען בטחונינו אבל לחשוב ששריפת גני ילדים ובתים שגרים בם נשים, ילדים ואחרים שלא עשו כלום מלבד לנסות לחיות לאחר שהבריחו אותם מארץ מולדתם, יעזור לפתור דברים זו אכזריות וחוסר אנושיות.

 אני חושב שאנחנו צריכים להתבייש בהתנהלות שלנו מולם. אני שואל את עצמי למה אנשים מחפשים סיבות לשנוא, למה? אולי כדי לאשר את קיומם.

אני חושב שאם סודני או אריתראי עובר על החוק הישראלי (חוץ מההסתננות ארצה למטרות מציאת מקום מפלט ממשטרים רצחניים) צריך לעצור אותו.

אל לנו להיות כאחרוני הדיקטטורות!! ברמת המדינה והאזרחים.

דרך ארץ קדמה לתורה.

ותפסיקו לפחד. הם לא מפחידים. אתם מפחידים.

אני לא תמים. אני אנושי.

i will always love you

jackton