לפני ככלות הק(כ)ול

הייתכן שעד הרגע שאתה משחרר אהבה ישנה, אין סיכוי שתאהב שוב?

האם בכלל ניתן לשחרר אהבה או שהיא נצחית?

האם ניתן להרדים אותה, לשתק אותה או לנטרל אותה לרמה מינימלית כך שלא תעמוד בדרכה של קולגה חדשה?

אין ספק שבני אדם הם יצורים מורכבים. זאת הסיבה שעם כל הכבוד למליצים ולמטיפים על העצמה אישית או פסיכולוגים למיניהם, לא ניתן לענות על שאלות אלה בבירור, אולי טוב שכך. אנחנו, לעומת בע"ח, זכינו גם בתבונה בנוסף ליצרים שלנו ודרכינו להיות מאושרים היא אישית מאוד. ניתן לאסוף מאחרים עצות, רצוי אפילו להקשיב אבל תמיד צריך לדעת מה לקחת. תמיד חשוב להשאר אותנטי ואמיתי עם עצמך.

אישית, עדיין לא הצלחתי לשחרר אהבה ישנה. אני מנתח כל יום את סוד המשיכה שלי אל הבחור ההוא, מגיע לתובנות אך משהו פנימי וכנראה חזק לא נותן לשחרר.

התאהבתי במשהו, זה בטוח. אולי בדמות שיצרתי לעצמי כיוון שאני בקושי מכיר את מושא אהבתי (אני יודע שזה נשמע מוזר). לפעמים גם אני חושב שמדובר באובססיה. אני בטוח שלא התאהבתי בדמותו החיצונית אלא במשהו עמוק יותר. לפעמים אני חושב שאם הוא היה יודע, הוא היה מתרגש לדעת איך אדם מסוים מרגיש כלפיו,. איך אותו אדם היה נותן הרבה בלי דרישה לקבל,  איך הייתי מוותר. אני רוצה להאמין שלא הייתי מוותר על עצמי עבורו אבל התבדיתי בעבר כבר.

אני מנסה לחבק את התהליך הזה. אני יודע שזכיתי לאהוב וזה לא דבר מובן מאליו, אבל האכזבה שבאהבה הזו מסרבת לתת לי מנוח.

I will always love you'

jackton