אין לי יותר מידי מה לכתוב פה, אז אני אכתוב את המעט שיש לי.
זהו, היום הם נגמרים, חיי כאזרח...
מחר בבוקר אני צריך לקום מוקדם מידי, להעיר את ההורים שלי ולצאת לכיוון הבקו"ם..באמת שאין לי כוח..
בא לי עוד חופש, עוד כמה ימים של כלום ושקט, כמו שאני אוהב.
ונעבור למשו יותר מהנה...
עכשיו נגמר טקס חלוקת תעודות הבגרות בתיכון שלנו.
היה נחמד, נפגשתי עם הרבה חברים שהרבה זמן לא ראיתי וגם עם כאלה שהם לא ממש חברים שלי, אבל בסופו של דבר היה נחמד וקיבלתי את תעודת הבגרות שלי ( הייתי בטוח שהיסטוריה הרס לי, אבל אני זכאי)..
וזהו, ממחר אני אראה את החברים אפילו פחות ממה שראיתי אותם עכשיו... נקווה שחוץ משיעמום טוטאלי, ייצא מהצבא משו טוב...
טוב, עפתי לישון-מחר יום עמוס...
והנה שיר שאמרו לי שנכתב עלי... הם צודקים :) והוא גם מתאר לגמרי את ההרגשה שלי לגבי מחר...