well...its my life

איזה יום קשה וחם :( הרגע חזרתי מהטקס של ביית הספר שלנו.

 בתחילת הטקס מרוב סתימותי הלכתי אחרי החברות שלי והתיישבתי ממקום שלא ראו כלום!! החיילים (החתיכים לפחות) הסתירו לנו !!! אחר כך במהלך הטקס כמעט התפלקה לי דימעה אזהתחלתי מייד לשחק בפלאפון בשביל לחשוב על משו אחר, כי אם הדמעה הזאת הייתה יוצאת הייתי מתחילה לבכות שם כמו ילדה קטנה

אני לא מאמינה שבעוד שנתיים אני יעמוד שם במקום החיילים האלו, לי יהיו את המדים האלו ואני יגן על המדינה שלי איזו גאווה!!!!

בנתיים החלטתי לעצמי שאני הולכת ללמוד לתאוריה בחופש הגדול!!!ואולי לעבוד קצת, אני חייבת להעסיק את עצמי אחרת אני שוקעת בדיכאון מטורף(באמת) וכול מני מחשבות רעות... מעניין אם זה קורה רק לי?

אגב זוכרים שאמרתי לכם שאין לי פייסבוק? (ואני עדיין גאה בזה) והחסרון היחיד שהעיק והציק לי ממש היה שאני לא יכולה לראות מה הולך מאחורי הקלעים..כאילו מה הולך בין החברים שלי לא בכיתה..ואז..מה גילתי לפני יומיים??? קראתי כתבה באינטרנט ופתאום אני רואה אפשרות להגיב מהפייסבוקשל חברה שלי

הייתי בשוק לכמה שניות ואז ניזכרתי שהיא הייתה אצלי לפניי כמה ימים וכנראה שהיא שכחה להתנתק מהפייסבוק!!

אז כמובן מוצפת ברגשות אשם ניכנסתי לפייסבוק שלה והתחלתי לחטט ולחטט ולחטט(לא אצלה הרוב בפייסבוקים של האחרים) ואז כמובן השימחה שלי הייתה חייבת להיקטע כי פתאום רראיתי שהיא מתחילה לדבר עם חבר שלה בצ'אט ועוד פעם הרגשתי רגשות אשם  אבל (אל תאשימו אותי) המשכתי לחטט השלמתי כול פיסת מידע שהייתה חסרה לי לגבי כול אחד מהחברים\והלא חברים שלי לכיתה, שתבינושרפתי על העניין הזה 3 שעות שלמות!!!!!!! וזה הזכיר לי למה אני לא פותחת פייסבוק והולכת נגד כול העולם המזויין הזה!!!!!

בנתיים עוד לא התנתקתי מהסיסמא שלה.. אני מקווה שהיא לא תעלה על זה אחרת היא תהרוג אותי

ניראלי שאני יחטט עוד קצת עד שאני ירגיש סיפוק ואז אני יתנתק (((מבטיחה)))

אל תאשימו אותי אני לא בן אדם רע..תכלס גם אתם הייתם עושים ככה במקומי (כולנו יצורים חטטניים!)