לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

!Make love, not war


היום מתקיים מצעד הגאווה בתל-אביב. והיום, כמו בכל שנה מחדש, התלבטתי ארוכות אם אני רוצה ללכת או לא. ושוב, כמו בכל שנה, החלטתי שלא.

 

אז מה גורם ללסבית מוצהרת לא לרצות ללכת למצעד הגאווה ולהילחם על זכויותיה?

טוב.. אפשר לומר שמה שגורם לי להתנגד, זה עצם העובדה שאני נגד להילחם על זכויות.

כלומר, איך אפשר לצפות שנשיג אהבה דרך מפגן שנאה?

מה קרה לאותה שטיפת מוח שעברנו כולנו בשנות הגן?אותו חינוך ישן-חדש הדוגל ב "אתה לא תשיג שום דבר בצעקות או מכות"?

 

אני מאמינה שהפיתרון שלנו הוא להפסיק להדגיש את המיוחדות שלנו. להפסיק להזכיר בכל שנייה שאנחנו בעליי נטיות מיניות לא אופייניות- בדיוק כמו שהטרוסקסואלים לא נוטים לדבר על הנטייה המינית שלהם כמשהו מיוחד.

הריי המטרה שלנו היא שייתחסו אליינו כרגיל לגמריי, לא? אז הריי החדשות: חלק מלהיות "רגיל"- זה לא לדבר כל היום על המיניות שלנו.

כי מה יוכל כבר לומר לי אדם שאבוא אליו עם חיוך גדול ואספר לו ברוגע ובנורמאליות שיש לי חברה חדשה? איך יוכל לצאת נגדי כשמה שאני אשדר זה שזה רגיל?

 

 

אבל יש שאומרים לי שאני סתם תמימה. שהעולם לא באמת כזה פשוט ושלעולם לא אגיע למצב שבו זה יהיה שווה ערך לספר שיש לי חבר או לספר שיש לי חברה. אבל לאותם אנשים אני עונה, ש אם כבר מלחמה, למה לבחור דווקא בנשק הלא נכון? זה שלא יהרוג הומובופוביה, אלא סתם ייגרום נזק? גם נפשי וגם בריאותי?

כבר הרבה זמן שמצעדי הגאווה הם לא סתם תהלוכה שמחה ועליזה שבאה להגן על זכויות.

מצעד הגאווה הפך להיות תהלוכת סטרפטיז המונית שמציגה באופן מעוות ביותר את דרך החיים שלנו- הלהטב"ים.

הריי שום להט"ב שקט וחמדמד לא יגיע לתקשורת, כי זה לא מה שיביא לטלוויזיה רייטינג. התקשורת נוטה לתעד לרוב את הטרנסג'נדרים רוקדים ריקודי פיתוי בעירום כמעט מלא. אז מה אמור לחשוב אותו ילד דתי שמעולם לא פגש בחייו אדם בעל נטיות מיניות מוצהרות, כשהוא יושב לו בבית וצופה בטלוויזיה בתהלוכת סטרפטיז בעיר שחינכו אותו לכנות אותה (ולפי תצוגת התקשורת, אין סיבה שיחשוב שזה כינוי פסול) "עיר החטאים" ?

 

 

אז אני שואלת את עצמי שוב, כמו כל שנה מחדש: מה קרה לאותה קהילה שרצתה לחנך את העולם לאהוב, ובמקום יצרה רק עוד שנאה- הן כלפי אלו שלא הולכים בדרכה,והן כלפי הקהילה עצמה?

האם המטרה שלנו צריכה להיות שכלל העולם יקבל את השונות שלנו, או האם כל התפישה הזו לא נכונה, ומה שבאמת נכון הוא לחנך את העולם לכך שנטייה מינית אינה מעידה על שום שוני?

 

ומה אתם חושבים?

נכתב על ידי נעמה 10 , 10/6/2011 15:59   בקטגוריות אהבה ויחסים, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור, גאווה, מצעד הגאווה  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זואי ב-17/7/2011 23:16



כינוי:  נעמה 10

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מגיל 14 עד 18 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעמה 10 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעמה 10 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)