זהו

הרבה זמן לא הייתי פה, וכל כך הרבה השתנה..

חבר שלי היה מדהים, אחת התקופות הכי טובות שהייתה לי, הראשון שלי בהכל, אהבה, סקס, בגידה, כעס, געגוע, ורצון לעוד.

התרחקתי מחברים שלי והבנתי תטעות שלי וסלחו לי3>

אבל הילדה הזאת שכלכך רציתי להשלים איתה כל כך אכזבה אותי, סבבה הייתה החברה הכי טובה שלי והכרת את החבר שלי וזאת הייתה ה-טעות.

נישקת אותו, אבל קיבלת מה שהיית צריכה לקבל. אבל ללכת למשטרה? באמת? את קראת לי כדי שאני אתן לך מכות, תתמודדי עם התוצאות חתיכת כלבה.

גיליתי שהרבה אנשים לא אוהבים אותי, וחלק מאלה שכן מנצלים אותי.

אנחנו כבר לא ביחד, ואני לא מאמינה שוויתרת עליי בשביל ילדה שאתה מכיר אולי 4 ימים, נראית בת 7 וגבוהה ממך ב10 ס"מ, אתה אמרת לי שאתה שונא גבוהות ושיש מזל שאתה גבוה ממני בס"מ אז איך אתה יכול ללכת לאיזה ג'ירפה? באמת שאני לא מבינה אותך.

הזמנתי אותך לצאת איתי ועם חברים שלי שבאו מחיפה אמרת סבבה ופתאום אחרי חצי שעה אתה אומר שאתה יוצא עם חברים אחרים ואיתה, לאותו המקום שאני יוצאת אליו. כאילו מה הקטע? להכאיב לי? אמרת שאתה רוצה להיות ידיד שלי אבל איך אפשר כשכל פעם אתה פוגע בי מחדש!?

בחופש הזה לא למדתי בכלל. הציונים שלי מתדרדרים והרגשות משתלטות.

כל מה שבאלי זה למחוק את העבר.

לעומת זאת יש גם דברים משמחים, הייתי בהופעת מחווה לאוונג'ד-היה אדיר אולי לא שרו מדהים אבל הכל בשביל להביא את אוונג'ד לארץ.

הכרתי חברות חדשות והיה כייף נורא בלילה לבן איתן. וירדתי איזה 2 קילו סה"כ.. אני תמיד מחליטה להתמיד בזה כשמשהו בא והורס את זה. אני מאכזבת את עצמי נורא..