למען האמת
כל כך הרבה רץ לי בראש עכשיו על מה לכתוב פה לפוסט הפאקינג שנה של הבלוג
אבל לא בא לי לכתוב כלום
טוב נו
אני אכתוב בכל זאת
אם אתם מתעקשים
למי שקרא מאז או הסתכל על הפוסטים של תחילת הבלוג יכול להבין שהשתנתי לא מעט
ואפילו היכולת להודות בזה היא משהו חדש
להגיד שהייתי ח'טניקית שלא ידעה כלום מהחיים שלה אני לא אגיד
כי כמו שאני יודעת טוב מאוד
ידעתי על עצמי הרבה מאז ומתמיד
גם אם אני לא מודה בזה
גם אם אני לא מדברת על זה
אבל תמיד הייתי במין מודעות שכזאת על החיים
גם אם לאט לאט אני לומדת על עצמי יותר
ומגלה דברים שלא ידעתי לפני כן
ורואה את הידים שלי מקלידות ואת האור של המסך מצולל את אחורי הורידים הבולטים של ידי ומרגישה כמו סבתא
המחשבות שבראשי עברו כל כך הרבה שינויים בשנה שחלפה
הכל
העקרונות שלי
המקומות שלי לברוח אליהם
השתיקות שאני חווה עם עצמי
תמיד יש לאן ליפול ולאן לעלות
זה הכל עינין של לראות מה מעליך ומה מתחתיך ולאן אתה מעדיף להגיע בשלב זה ולאן תרצה להגיע מאוחר יותר
החיים מובילים אותנו לפעמים לנקודות שלא ציפינו להם
רגעים שאתה חייב לדעת מה הצעד הבא או לפחות להראות שאתה יודע
כי אם אתה נופל במספיק ביטחון
את יכול להראות כאילו אתה מבצע איזה קפיצת ראש מסובכת
שתגרום לך אפילו להרגיש שאתה יודע מה אתה עושה
העיקר שאני לא קיטשית ומלאה בזיוני שכל
זה תמיד העינין אצלי
להיות מקורית
ואני כל כך גרועה בזה
אבל זה הגורל שלי
בין אם הוא קבוע מראש או שקבעתי אותו לעצמי או שעודני קובעת
החלטה שלכם
אבל אני החלטתי בשנה החולפת
אני אני
בין אם אני אוהבת אותי או לא
בין אם אני מסכימה עם עצמי או מתווכחת
בין אם אני יודעת מה אני עושה או טסה על אוטומטי
אין לי שום מטרה לפגוע במישהו
או לפגוע בעצמי
אז אני פשוט אמשיך להיות אני
עם השינויים והמחלוקות
והעיניים הכחולות
תמיד יהיה לי את עצמי לברוח
עמוק לתוך תוכי
שם אפילו אני לא אמצא אותי .
יהי שלום לכם זכרונות יקרים
השנה הלא קלה הזאת עשתה עימי חסד אם אפשר לאמר
ואם נגיע , נתראה בשנה הבאה (:
קסם דה פאנק
שמרגישה קסומה ופאנקית מתמיד