דברים שרציתי לומר

וככה בלי התראה שוב במצב הזה של לרצות להיות דפוקה ,

לרצות למות

להחליט שאני מיותרת בחיים האלה ובאמת שאין לי עתיד

אני רוצה לעשות סמים ולשתות ולעשן ולחיות ולמות

משהו פה שוב לא מסתדר לי

חשבתי שהכל טוב

חשבתי שאני קצת שקועה בדברים אחרים אז כל מיני תהיות יעלמו

אבל אני סתם מתנהגת כמו בת יענה

ובזמן שהראש שלי בחול מתחילה בחוץ סופה,

ואני לא יודעת אם עדיף להתחפר כולי או להוציא את הראש ולהתחיל לרוץ אחוזת אמוק

לכל מקום מבטחים שאאמצא

אני יודעת שצריך לדבר על זה

אני יודעת שאין לי עם מי

אני יודעת שאני כל כך מלאה בבולשיט והסתירות העצמיות האלה תמיד אבל בסופו של דבר אני לא עושה עם זה כלום

אני מבינה שאין מי שיעזור לי כי אין שום דבר לא בסדר איתי

אני סתם מפונקת וחפרנית ובת "יענה"

מבינה אותם, באמת

הרי גם אני שונאת את עצמי לפעמים