דברים שרציתי לומר

גם עד לפני שנה, כשעוד לא היית מת, תמיד חשבתי עלייך ועל אבא שלך ביום השואה

כי אומרים שבצפירה צריך לחשוב על הכי קרוב שאתה מכיר למישהו שחווה אותה

ואתה, סבא יקר שלי, חווית אותה מעט שונה מישיבה חסרת אונים במחנות או לחימה פרטיזנית ביערות

אתה לבשת מדים, עלית על ספינה, ועבדת במלוא המרץ, כי תמיד ידעת שאף מכונה משומנת לא עובדת ללא ברגים,

וכשהתבקשת והיית נחוץ, גם לחמת למען חירותם של בני עמך,

ולא התלוננת ולא דרשת מעל ומעבר, חיית בצנעות של קיבוצניק מצוי ועשית ככל יכולתך

ואביך, שעליו אני אחשוב עוד שבוע ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

ולחם ממש כמוך באותה ארורה ונוראה, היה דמות המופת שלך, והלכת שבי אחריו להגן על כל מה שבזכותו אני כאן

אז רציתי להגיד לך כהרגלי, תודה סבא, אני מתגעגעת אליך, אני אוהבת אותך, אני גאה בך, ואני גאה להיות הנכדה שלך

אני יודעת שאתה ממשיך בתפקידך, שומר עליי שם למעלה, משקיף עליי מבית הקברות בעל הסיפורים הנוראים של הקיבוץ,

לא נשכחת סבא, ולא תשכח.

דקה לזכר הנופלים, דקה לזכרך. דומייה.