הידעת שלמרות כל מה שאני (ואני אדבר בשם עצמי אבל אני בטוחה שאני לא היחידה) כותבת כאן וחושפת צדדים שלא הייתי מוכנה לגלות לאף אחד, ישנם דברים כל כך רבים שאני לא כותבת כאן כי אני בעצמי לא משלימה איתם. (ואולי כי אני פוחדת מהתגובה שאני אקבל מהאנשים פה בישרא?)
הידעת שאני כבר לא מכירה את עצמי כל כך?
הידעת שהזיכרון שלי נשרף כליל, לא נראה לי שזה מסיגריות, אבל מי יודע?
הידעת שאני מעדיפה לטבוע בעצבים לבכות לקלל לישון ולאכול מאשר להתעודד עם האנשים החשובים לי ביותר?
הידעת שאני מרגישה כל כך פתאטית לפעמים שפתחתי אדישות לכך?
הידעת שפעם לא הייתי מאמינה שהחברה יכולה להפוך אותי ליצור אדיש, אך הפלא ופלא!
הידעת שלחץ זה דבר משתק?
הידעת שהורים הם הגורם הראשי לדכאון שלי?
הידעת שהחיים יכולים לעבור ממש מהר אם אתה רואה כל היום טלויזיה?
הידעת שנורא קשה להתגבר על תחושת אובדן כבוד כלפי מישהו? כי האהבה שלך אליו לא נעלמת ביחד עם ההערכה שלך.
הידעת שאם תלך ותגיד למספר רב מספיק של אנשים שכואב לך הראש, יתחיל לכואב לך הראש?
לא ידעתם ? עכשיו אתם יודעים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
