דברים שרציתי לומר

יש ימים שאני מוצאת את עצמי שוכבת בוכה במיטה ושואלת את מי שמקשיב למחשבותי מה עשיתי רע שנועדתי להורים כמו שלי

מדוע אחיות שלי היו חייבות להיוולד בכלל ואם זה היה נחוץ או שמישהו החליט שזה יהיה מצחיק

אני בוכה עד שאני נרדמת, לרוב אני מתעוררת ביום שאחרי או בלילה- אם לא העירו אותי

ואני מרגישה מעט מוזר, כאילו הכעס עבר אבל האכזבה נשארה, ואני רק תוהה למה אני עוברת קרייסס כזה לפחות אחת לחודש.

ויש ימים... ימים בהם אני ממלאת את הוואטסאפ שלי בהודעות לאנשים על כמה שהמשפחה שלי נהדרת

כמה שאבא נדיב ומצחיק, כמה שאמא חמודה וחושבת על טובתי, כמה שאני מתגעגעת אל אחיותי (לא קורה הרבה שאני מתגעגעת אליהן בעבר, בכל זאת 3 אחיות בצבא זה דבר שנדיר למצוא תחת קורת הגג שלנו), ובימים כאלה לרוב אני לא אבכה, אולי אם נאבד את הדרך ונריב מעט והכל ישכח אחרי שישימו שיר של מאיר אריאל ברדיו ונתחיל לזמר בזיופים גאים ומגוון של טונים שונים, אבל בסך הכל אחרי יום כזה, קצת קשה לי להרדם, כי אני לא רוצה שהיום יגמר, אז אולי אני אראה ערוץ ההיסטוריה עם אבא עד שכדורי השינה יתחילו להשפיע ואני אשלח אותו למיטה, אולי אני אמשיך לקרוא את אחד ממגוון הספרים שהפסקתי לקרוא באמצע עקב בעיות הקשב וריכוז שלי, אולי אני אעלה לגג לסיגריה אך אתחרט ואחליט על יום מושלם בלי הרס עצמי, אולי אני אתחיל לעשות את אחת המשימות שאמא טורחת להזכיר לי בכל רגע פנוי, כגון סידור החדר, פינוי המחשב, אריזת סיפרי בית הספר ואולי אני אשב ואכתוב פוסט... פוסט על ימים נוראיים וימים נפלאים, הימים שמרכיבים כמו חוליות את שרשרת חיי, הימים שעוברים אחד אחרי השני, בקצב אחיד למדי, ולמרבה הפלא והצער מהר למדי, וואני משתדלת להמעיט בסוג הראשון של הימים, ביזבוז כזה של הזמן הקצוב שניתן לי על פני הכוכב הזה ניראה לי חסר פשר לחלוטין, אך לפעמים אין בי היכולת להשפיע על כך, אני משתדלת, מספיק בעיני, והימים השניים הם הימים שישארו במוחי לכל שארית חיי, זיכרונות מלאי צחוק ואהבה, וכך ישארו לעד.

חברים יש ועוד יתחלפו ויהיו הרבה, בכולם תשקיעו כי אולי חלק מהם בכל זאת ישארו לעד מי יודע?

אבל משפחה? יש לכם אחת, אחת ויחידה שאף אחד לא יוכל לתפוס את מקומה, במובנים רעים וטובים כאחד,

משפחה היא משאב כל כך חשוב בחיים, היא נותנת לכם אומץ וכוח ושורשים וכנפיים 

לא הרבה אנשים ישארו איתך בקשר מהיום שנולדת עד יום מותך

ובכל זאת ישנם הימים הרעים, בהם אתם מוזמנים לבוא ולקרוא את הפוסט הזה, לא בטוחה אם הוא יצא מעודד בכלל, אבל אני מרגישה יותר טוב עכשיו.

כאן קסם, שהולכת לסדר את החדר ולקרוא איזה ספר(על מי אני עובדת אני כבר מרגישה אאת השלט של הטלויזיה ביד והספה פרוסה עליי

מדווחת לכם על יום נפלא למדיי, בתקווה לשבוע דומה וחיים מלאים ימים נפלאים

לילה טוב, תחלמו על משפחה, או על חברים, או על ג'ירפה הפוכה שאוכלת שורשים של צמחים והשתלטה לאמא על גינת הירק שם מתחיל מבצע הנקמה בה שנגמר בנפילה לבור שהשאיר אחריה והתעוררות רגע לפני הנחיתה (-;