שחכתי כבר מזמן
את ההרגשה הזאת איתו
את החיבוק שלו
שלא משחרר
ואני בעונג נותנת לו להמשך
למרות שאני יודעת שזה רע
שזה אסור
למרות שנינו תפוסים
זה שם מאז ומתמיד
אני מעריצה שלו בסתר
עמוק בלב
אני מתחננת למוח שלי שיפסיק לחשוב על התופס שלי
שיתמקד בהווה
שיתן לרגע הזה
לחיבוק החם
העוטף
האוהב
המגן
הבטוח
להימשך לנצח נצחים
אני סומכת עליו בעיניים עצומות
הוא לא יודע את זה
זה לא באמת משנה
הוא לא ישתמש בזה נגדי בחיים
אני רואה את העתיד כבר
הוא נמצא בו
זה בטוח
גם אם נמשיך עם זה שמתראים כל חצי שנה
איפשהו בעתיד הוא יהיה איתי
ואני אהיה מאושרת
כי הוא יהיה זמין בשביל לחבק אותי 24\7
להצחיק אותי
להסתכל עליי ברצון כבוש
בכל שתיקה מביכה קצרה
ואני וויתרתי עליו פעם אחת
ואני חוששת שהתשוקה הזאת היא בגלל שאסור
אבל גם כשהראתי שלא
רציתי בפנים
ולא הייתי מוכנה
פעם הבאה
אני אהיה מוכנה
כי איתו זה אחר
נ.ב
אוף מה לעשות עם עצמי ?