דברים שרציתי לומר

אם כל האנשים היו פסימים כמוני, אחוז ההתאבדות היה עולה בערך ב300 אחוזים

מי עוד חושבת על איזה תסרוקת היא הייתה רוצה בחתונה ואז אומרת לעצמה "טוב מי יודע אולי אני אקבל סרטן ולא יהיה לי שיער בכלל, ואז אני כבר אמות ולא אתחתן אז כלום לא משנה"

ומי רואה חצ'קון בקצה של הפנים כשהיא חוזרת הביתה וחושבת "נו גם ככה אף אחד לא שם עליי כי אני מכוערת ושמנה אז גם חצ'קון יש לי? זין"

וכשאני חושבת שאולי יש סיכוי שיהיה יותר טוב

אז אני כבר לא אחרי 0.63 שניות

ולא מתחילה דיאטה כי אני עצלנית ואני בחיים לא אהיה פצצה אז מה זה משנה בכלל?

ולא עומדת במילה של עצמי מאז 2005 בערך

וכל שנה חושבת "לפני 3 שנים נראתי אחלה, מה קרה לי? (כל-שנה-מחדש)

ופשוט לא מתה על עצמי באופן כללי