דברים שרציתי לומר

וזו לא טעות כתיב

פשוט התכוונתי שנהיתי צינית

ולא מצאתי את המילה הנכונה.

פתאום אני שמה לב לדברים כאלה קטנים שאני חושבת ועושה

שפעם לא הייתי עושה אותם

הייתי נורא מקבלת ואוהבת את כולם

ועכשיו

אני חושבת שכולם קצת טיפשים

או חיים בסרט

כל מי שמנסה לדבר איתי על משהו עמוק

אני שוט חושבת "מה הוא רציני? מה הוא עף?"

ואז אני גם מלקה את עצמי על המחשבה הנ"ל

כי אני לא יותר טובה

(אני גם לא חושבת שאני יותר טובה)

אבל הבנתי שקשה לפתח איתי שיחה רצינית

כי אני ישר הופכת הכל לשטויות

כי אולי למען האמת

אני מרגישה קצת טיפשה 

אז אני מורידה במוחי את כל השאר

(כל כך נוראית)

אז החלטה חדשה

לחזור קצת לתמימות

להאמין שאנשים שחושבים שהם יודעים על מה הם מדברים

באמת יודעים על מה הם מדברים

(ממש)

{תפסיקי}

(בסדר)

וקצת להאמין

תשכחי מכל מי שאכזב אותך

גם אם הם איתך יוםיום