דברים שרציתי לומר הלוואי והייתי עמוק |
כינוי:
בת: 28
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2014
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2014
הרבה הרבה זמן שהקרח לא נמס כאן אני לא חושבת שלא הרגשתי אל הקודם את מה שאני מרגישה עכשיו. אולי הייתי קטנה יותר, פחדנית יותר. אולי זה יותר קל איתו כי אנחנו באותו מקום בחיים. ואולי הזיכרון של הרגש הזה כבר התכסה בשכבות של יאוש ועצב ודיכאון, ימים שלמים שכבר לא רציתי יותר, ועכשיו פתאום הכל חדש איתו, הכל טרי ולא מקולקל, ואני כמובן רואה את זה מתקלקל ,אבל אתם יודעים מה? הפעם אני מרגישה אחרת, אני לא מרגישה כמו עומדת במנהרה חשוכה ומחכה לאורות הרכבת הדוהרת אליי, עכשיו יותר כמו צניחה חופשית, אני יודעת שאגיע לאדמה, אבל כרגע אני שואבת כל טיפת חיים שיש בנו (וגם נשארת מאוד מאוד צמודה בלשון המעטה) אז גם בתוך החרא של המשפחה והמעבר והקושי, יש לי אותו... וכרגע זה כל מה שאני מבקשת
| |
|