אתחיל מכך שיבורך גלגל ההצלה של הפוסטים בישראבלוג, פוסט שלם רשמתי ואז בטעות יצאתי מהעמוד, עם דמעות בעיניים הצלחתי להחזיר את שורותי, תודה לכם גאונים טכניים!
דורות עברו מאז שביקרתי
אני חושבת שהרגשתי כל כך עמוסה רגשית ועם זאת בבלבול מוחלט וחוסר הבנה של מה קורה איתי שפשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב.
קרו כמה דברים מאז ביקורי האחרון, הספקתי לריב עם כולם, להשלים עם כולם, לריב עוד פעם...
להיכשל בכימיה והמתמטיקה, להתחיל שיעורים פרטיים שכרגע מראים אפס אחוזי יעילות בכימיה והמתמטיקה.
לנקוע את קרסול ימין נקיעה בדרגה 3 שכואבת כמו דרגה טריליון
לפתוח את ברך שמאל כי למה לא ?
להוריד 4 קילו ולחזור 3
להיות שותפה בהחלטה של אחד שעושה לי פרפרים מכיתה ח' להיפרד מחברה שלו (שהיו יחד מכיתה י', הוא בצבא עכשיו)
להחליט לסוע לפולין (נוסעת בשבוע הקרוב)
לצום 100 אחוז בכיפור (עד היום צמתי עם לשתות מים שזה תכלס הדבר העיקרי שקשה בצום)
טוב יש לי מה לכתוב, אבל זה מרגיש לא מתאים לפוסט הזה...
נתראה עוד כמה דקות
קסם דה פאנק
שהתגעגעה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
