דברים שרציתי לומר

כל אותם ילדים שיכלו להיות, כל הזיכרונות שהם יכלו ליצור, כל העתיד שלא היה להם

הכל זולג בדמעות מלוחות וצורבות על הפנים של ארצנו הקטנטונת היום

הקונפליקטים הפנימיים בינינו לבין עצמינו על הארץ הקטנה שאוכלת יושביה, על הרצח והשכול, על ההגנה והלחי השניה שאנו מפנים לכל אותם קלי דעת שפוגעים בנו בלי הכר.

הרצון להפסיק את הכל בבת אחת, לעצור את המכונה ליצירת עצב שלה אנו קוראים צה"ל, מול הרצון לחיות בביטחון ובשקט יחסי אותו נותנת לנו השמיכה החמימה והמנחמת לה אנו קוראים, כמו שכבר ניחשתם, צה"ל.

ובלי פיתרון כל אחד יושב בכיסאו, נבול, ועומד לשמע הצפירה החורכת הקורעת והזועקת, מבולבל, קרוע, כאוב.

כשיגיע פיתרון תאמינו לי, יהיה כאן שמחה וששון.

ובנתיים, נשב במעגל אחים פצוע ושבור בעל חורים רבים מספור, ונחזיק את שכנינו ואת כאבנו השחור והמשותף נקלל יחד עד לתמיד ועד עולם.

פה אני אסיים, קסם, שמבקשת רק נחת לעם שכבר עבר כל כך כל כך הרבה.

אל תתנו לה להימשך בצורה כזאת, אותם 6 מיליון שאינם, הם לא ישובו! 

אך כל ניצול שחי בסבל ולא סיפר את סיפורו כי איש לא הקשיב לו נוסף לספירה, במקרה כזה היו הרבה יותר מ6 מיליון,

הרי ה6 נרצחו פיזית בידי הנאצים, אך באדישותנו הרגנו עוד עשרות אם לא מאות אלפים שקיומם לאחר השואה היה חסר תוכן ותוחלת.

אל תתנו ל200 אלף זכרונות לגווע.

תקשיבו, תתנדבו, תתרמו, תנו כתף, תעדו את האנשים הגדולים של הלאום הרדוף שלנו, מה לא הייתם עושים בשביל סיפור חייו של יוצא מצרים ? והרי הצתוונו לזכור את יציאת מצרים ובה בעת את השואה. כי כל הקמים עלינו לכלותינו מפסידים בסופו של דבר.

קסם, שבחודש הקרוב תעבוד בכל זמן פנוי שתמצא בכל עמותה שתתן לה, ותשתדל לתעד כמה שיותר סיפורים. 

גם עד לפני שנה, כשעוד לא היית מת, תמיד חשבתי עלייך ועל אבא שלך ביום השואה

כי אומרים שבצפירה צריך לחשוב על הכי קרוב שאתה מכיר למישהו שחווה אותה

ואתה, סבא יקר שלי, חווית אותה מעט שונה מישיבה חסרת אונים במחנות או לחימה פרטיזנית ביערות

אתה לבשת מדים, עלית על ספינה, ועבדת במלוא המרץ, כי תמיד ידעת שאף מכונה משומנת לא עובדת ללא ברגים,

וכשהתבקשת והיית נחוץ, גם לחמת למען חירותם של בני עמך,

ולא התלוננת ולא דרשת מעל ומעבר, חיית בצנעות של קיבוצניק מצוי ועשית ככל יכולתך

ואביך, שעליו אני אחשוב עוד שבוע ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

ולחם ממש כמוך באותה ארורה ונוראה, היה דמות המופת שלך, והלכת שבי אחריו להגן על כל מה שבזכותו אני כאן

אז רציתי להגיד לך כהרגלי, תודה סבא, אני מתגעגעת אליך, אני אוהבת אותך, אני גאה בך, ואני גאה להיות הנכדה שלך

אני יודעת שאתה ממשיך בתפקידך, שומר עליי שם למעלה, משקיף עליי מבית הקברות בעל הסיפורים הנוראים של הקיבוץ,

לא נשכחת סבא, ולא תשכח.

דקה לזכר הנופלים, דקה לזכרך. דומייה.