אני תמיד מסתכלת על סוף הדרך, רואה מה כבר יהיה נוסטלגיה,
אז אני יודעת שעכשיו כיף לנו ואני אוהבת אותך בייב,
אבל מה שחשוב, זה שתמיד תהיה החבר הראשון שלי,
המדהים והמקסים, שתמוך בי ואיכשהו סולח לי על כל השטויות שלי
אני יודעת שאתה לא תקרא את זה, וגם אם כן לא תדע שזה מיודע לך,
אבל אני מצטערת שאני כזאת מסננת ולא זורמת לפעמים,
זה לא אישי, אני פשוט אוהבת להיות לבד לפעמים,
ואני שמחה שיש לי אותך, ואני אוהבת את איך שאתה מסתכל עליי כשאנחנו מתנשקים
כאילו אתה לא מאמין שזה באמת קורה,
אני יודעת שזה מוזר כי אתה כזה חסר ביטחון בצדק,
ואני לא יודעת בעצמי איך התגלגלנו לכאן,
אבל אני לא שואלת שאלות, כי טוב לי איפה שאנחנו,
וגם אם המחשבות שלי לפעמים במקומות רעים,
וגם אם לפעמים אני לא בטוחה אם אני לגמרי אוהבת אותך,
כי אני גם אוהבת, או אהבתי, את ההוא, וגם אותו, ואת השני והשלישי
ואני מצטערת שחלמתי עליו, אבל זה לא באמת שינה את איך שאני מרגישה,
כי אני קטנה מידי עדיין בשביל להבדיל בין אהבה למשיכה,
וכן אין מה לעשות, הוא עושה לי קצת רועד בין הרגלים ואני אוהבת לצחוק איתו,
אבל איתך זה קורה, אני רוצה אותך איתי, נוגע ואוהב
ביישן שלי, חברה שלך כאן ואוהבת
וגם אם הוא עושה לי חיוך, או שאיתו אני מרגישה חוסר נוחות נעימה,
אתה מעביר לי צמרמורות שעולות במעלה הגב, ואני מקווה שגם לך העברתי איזה צמרמורת או שתיים.
כאן קסם, שמרחפת באיזה עולם חדש ולא נודע, ואיבדה את חוש התמצאות
אז בוא תציל אותי, בייבי לאב