ומידי פעם, יש דברים שלא רציתי לומר, אבל אני חייבת להוציא אותם מהסיסטם, ועדיף לא על מישהו כי הוא ישרף
אני הייתי מאוהבת בך
מאוהבת
דימיינתי אותנו מגדלים ילדים שמנגנים על גיטרה ואתה יושב באדישותך ומלמד אותם בזריקת זין ואני מסתכלת עלייך מוקסמת
חלמתי איך אני מנשקת אותך והכל פשוט מתאים והגוף שלי רועד
רציתי לשחק לך בשיער שעות עד שיהיו לך קשרים ואני לא אוכל לעזוב
פשוט ניראת לי מושלם במרחק נגיעה
וקצת אחרי שההתרגשות הראשונית חלפה
הבעיות התחילו לצוץ
אתה כן ריגשי למרות שהבטחת שלא תהיה
אתה נעלב משטויות
אתה אומר דברים שמעצבנים אותי
אתה מתווכח על דברים טיפשיים
אתה חי בסרט במובן הכי קדום, ממש מצוטט משפטים מסרטים ומתנהג כאילו יש 10 מצלמות סביבנו במקום איך שאתה באמת מרגיש
אתה חושב שאתה מבין בהמון דברים שאתה לא ממש ואתה לא ממש מודה בזה
אתה חושב שאתה מבין אותי (ואתה לא)
אתה קובע לי אירועים ומחליט עליי במחשבה שאני פשוט אזרום ואני לא כזאת
אתה מנסה לשכנע אותי להתקדם במיטה כשאני לא מוכנה
אתה אומר לי דברים מעליבים במחשבה סתם ככה ואחר כך מעלה אותם שוב כאילו בהצטערות על זה שהעלתם אותם מלכתחילה אבל אז פותח אותם שוב
אתה בקושי מנגן לי, וכשאתה מנגן, אתה מנגן מוזיקה שנתנו לך כתרגול ולא שירים אשכרה
אתה לא אוהב דברים שקשה לי להתמודד עם זה שאתה לא אוהב אותם
אתה אוהב אנשים שקשה לי להתמודד איתם
יש עוד המון
אבל הכי קשה לי, מה שבהתחלב לא שמתי לב כל כך
הריח שלך, לאט לאט נהיה לי לא נעים. אני לא יודעת אם זה היה הגורם לרתיעה, או שהרתיע גרמה לי להבחין בזה..
אבל זה היה הכי רע מהכול.
ואני אומרת בברור- הייתי מאוהבת בך
אבל כנראה שאני לא אוהבת אותך
נ.ב 02:04 6.8.14
כנראה זה העצבים והפרידה, כי אני פתאום נזכרת בדברים טובים שאליהם אתגעגע. לעזאזל איתך.