זהו עוד בלוג לא פעיל

זה היה בבוקר יום שישי, כשניתאי התעורר שעתיים מאוחר מהרגיל. אחרי שורה ארוכה של קללות, הוא קם מהמיטה וצחצח שיניים. הוא שטף פנים, הסתרק והתלבש. כעת הוא היה מוכן לצאת באיחור לא קל לעבודה, רק הנעליים נשארו לו ללבוש. ניתאי תמיד השקיע בבחירת הנעליים, גם בימים כאלו, כשהוא מאחר לעבודה. לעומת הנעליים שלו, בבחירת הגרביים הוא מעולם לא השקיע. מובן שהדבר הרגיז מאוד את הגרביים. הם לא אהבו את היחס המועדף של ניתאי לנעליים, ואת המעטתו בערכם. ניתאי חטף מהמגירה את יוסף, גרב שחור, ובת זוגתו אסתר. אם ניתאי היה משקיע זמן רב יותר בהיכרות עם גרביו, הוא היה יודע שליוסף יש צד מוסלמי במשפחה, ולכן ביום שישי הוא מעדיף לנוח, מתוך כבוד. אך ניתאי, כנאמר, לא התעניין בגרביו כמו נעליו, והתעלם מבקשותיהם של הגרביים.
            "ניתאי, אתה יודע שהיום הוא יום שישי."
            "אני יודע, אז מה?"
            "אז אולי תבחר גרביים אחרים להיום."
            "אני ממהר. אין לי זמן לזה. חוץ מזה, יוסף, אתה גרב."

המשך יבוא.