זהו עוד בלוג לא פעיל

סיפור קצקצר על כבשת חלל

"מהההה," אמרה הכבשה.
"מהההה," השיבה כבשת החלל.

הסוף.

סיפור קצת פחות קצקצר על כבשת חלל

ביקום מקביל, בשעת ערב, חדרה לאטומספירה כבשת חלל ונחתה בדיוק באמצע מרעה כבשים.

"מֶהההה," פתחה כבשה אחת.
"מֶהההה," השיבה כבשת הֶחלל, בזמן שהיא מנקה את צמרה שנשרף בנפילה.
"את באה לפה הרבה?" שאלה.
"מדי פעם. כשיוצא לי, את יודעת."
"את גרה רחוק?"
"אפשר לומר, כן."
"ירושלמית?"
"לא, קצת יותר רחוק משם."
"ידעתי! באמת נראית לי קצת לא מקומית. את מדברת מוזר, את יודעת? בכל מקרה, את תל-אביבית צפונבונית, נכון?"
"גם לא. יותר רחוק"
"אני נכנעת. מאיפה את?"
"רואה את הכוכב ההוא שם? ממנו באתי."
"בנות! עוד אחת נדבקה בכבשה המשוגעת. קחו אותה לבידוד!"
"לא! חכו. אם אני משוגעת, אז איך תסבירו את זה שבעוד שלוש שניות יפול כאן מברג?"
"שטויו... היי, זה מברג. יש סיבה שהוא נעוץ בברכה?"
"תגידו למשפחה שלי ש... הייתי חייבת להם הרבה מאוד כסף..." דקלמה ברכה את מילותיה האחרונות.   
"טוב, מאמינה לך. אם כך, את כבשת חלל?" שאלה הכבשה.
"אכן. אני כבשת חלל." ענתה כבשת החלל.
"למה יש לך מברג?"
"מה? מברג? איזה? אה, המברג הזה... אה... כלום, סתם, אני גם אה... טכנאית."
"אהה! ידעתי. את לא במקרה ה...נוסע בזמן..."
"בהחלט! עלית עליי. רגע, איך את יודעת...?"
"זכי אני הוא למעשה היצור-מפלצת-כבשה-ארמדיל-דינוזאור-רובוט-מרושע!" אמר, כשהשיל את תחפושת הכבשה.
"חבל שאמרת, כי אני עכשיו עומד לתפוס אותך!" איים הנוסע בזמן.
"לעולם לא תצליח!" התנגד היצור.
"למה אתה חושב כך?"
"כי אני הוא בעצם... אתה! מן העתיד," אמר, והשיל את תחפושת היצור-מפלצת-כבשה-ארמדיל-דינוזאור-רובוט-מרושע.
"אז התחפשת... התחפשתי למפלצת כדי ש...?"
"כדי שאני אוכל לתפוש... אותך!" אמר הנוסע בזמן מהעתיד.
"עלית עליי! אני הוא בעצם היצור-מפלצת-כבשה-ארמדיל-דינוזאור-רובוט-מרושע, והתחפשתי לעצמך מהעבר כדי לבלבל אותך!"
"אה, כן? אז אני בעצם היצורה-מפלצת-כבשה-ארמדיל-דינוזאור-רובוט-מרושעת, ובאתי כדי לחזר אחריך, אהובי!" אמרה בשעה שפשטה את תלבושת הנוסע בזמן.
"מה?! אם כך אני בכלל לא בקטע של בנות."
"ואני בעצם כבשה."
"למען האמת, גם אני."
מֶהההה," אמרה הכבשה.
"מֶהההה," השיבה הכבשה הנוספת.