" ג'וני , תגיד . אם אבא שלך היה בא, באמצע שום מקום ומבקש ממך סליחה על דברים נוראים שהוא עשה , היית סולח ?" שאלתי את ג'וני כשהיינו שנינו בדרך לבית ספר .
" איזה שאלה הפלת עליי " הוא אמר , אבל עם גוון רציני .
" האמת ? שלא . לא משנה עד כמה הוא מתחנן ומה הוא בכלל עשה . הוא עזב את הילדים שלו בלי שום הסברים , לא יהיה מגיע לו בכלל את הסליחה הזאת " ג'וני אמר את אותה התשובה שהייתי רוצה לשמוע . השאלה הזאת מעסיקה אותי כבר כמה ימים , מאז אותו יום שרועי נסע ובבית המחשבות נדדו למקומות רחוקים .
" הכול בסדר ?" ג'וני שאל אותי עם גוון קצת מודאג , מעלה לי חיוך על הפנים .
" כן , ג'ון –ג'ון " אמרתי לי .
" אז מה ? שמעתי את שדברת עם דניאל " הוא אמר לי וצחקתי .
" אתה וחברים שלך , חבורה של רכלניות " אמרתי וג'וני התגונן על עצמו .
" אהה , אני מבקש , רכלן , רכ-לן " הוא חזר על ההברה , רק כדי לצאת יותר דביל ממה שהוא בדרך כלל .
" אתה חתיכת ילד סתום !" סיננתי פשוט , כמו אמא שמסתכלת על הבן שלה במבט לא מרוצה .
" ואת לא יכולה לחיות בלעדיי , להמשיך את הנאום ?" הוא שאל , באמת שהילד הזה הוא ילד אחד הנדירים .
***
ישבתי בחצר בית הספר , לבד . עם מחברת הציורים על הברכיים והעיפרון בין האצבעות .
והמחשבות נדדו להם , עוד הפעם , הפעם לשיחה של דניאל לפני כמה ימים .
' מה את עושה השבוע ?' אני זוכרת אותו שואל ברגע שרק עניתי .
'למה ?' שאלתי אותו , אפילו עם טון קצת חושש .
' רוצה לצאת באחד הערבים , לאכול גלידה או משהו ' אמר ושללתי מיד .
' אין מצב שאני אוכלת לגלידה עד סוף 2058, כול יומיים מוצאים אותי , או לגילדה באר שבע המפגרת הזאת , או בגלידרייה המסריחה הזאת בעיר , 'קצפת' ?, כן , לשם , מה אתם לעזאזל אוהבים בה? ' אמרתי לו במהירות את מה שחשבתי על הגלידות, מזכירה לעצמי שאני נשמעת כמו יעקב כהן מ 'צחוק מהעבודה' , והוא ? רק צחק .
' אז לא לשלול את האפשרות של המבורגר עם סטייק שלושים גרם , עם בצל , עגבנייה , צ'יפס ודייאט קולה ?' הוא שאל , גורם לי לצחוק .
' אל תשלול , הולכים למסעדה , אבל בלי דייאט קולה , זה לא שווה את זה , אני אוהבת נסטי' אמרתי והפעם היה תורו לצחוק .
'בכיף, נחמד שאת זורמת איתי . ככה ,על הפגישה הראשונה ארוחה של בהמות ' הוא אמר וצחקתי .
' אבל תחשוב שאני בהמה חמודה , לא איזה פרה . היפופוטם למשל , זו חיה אחת המגניבות ' אמרתי בציניות ושנינו צחקנו .
' אז מה את אומרת , יום חמישי בערב ? ' שאל אותי .
' וזרק שנינו ?' שאלתי , מוודא בפעם האלף .
'רק שנינו' הוא קבע .
' אז בכיף , יום חמישי בערב , לילה טוב ' אמרתי בחיוך .
'לילה טוב , ילדה יפה' הוא אמר וניתק , הוא עשה לי את זה .
ועכשיו , אני יושבת בחצר , מנסה לצייר סקיצה לציור שאני מנסה לצייר לרועי , לקחתי את זה רציני כי מזמן לא עשיתי משהו גדול .
" את צריכה עזרה?" פתאום שמעתי , קול לא מוכר .
" היי " אמרתי , קצת מבולבלת . לא מבינה איך עומר , המופנם והשקט כמו דג בכלל מדבר , ועד מדבר אליי . לא הכרתי בכלל את הקול שלו .
" צריכה עזרה? במה ?" שאלתי אחרי כמה שניות , כשלא הבנתי איך השאלה שלו קשורה אליי .
" את יושבת פה כבר עשרים דקות , עם העיפרון ביד ולא מציירת , אז שאלתי אם את צריכה עזרה ?" שאל אותי , בשקט , עם חיוך אדיש על הפנים .
" אני עדיין בהלם שאתה בכלל מדבר " זרקתי לאוויר והוא צחק .
" אתה מבין בזה ?" שאלתי , מצביע על חוברת הסקיצות שלי .
" יותר מדי טוב " הוא אמר .
" מגניב, יש לנו משהו משותף , אתה באמת רוצה לעזור לי ? " שאלתי אותו עם חיול דק והצבעתי על מקום לא מוגדר ליד המקום שבו אני ישבתי .
" אין לך השראה ?" עומר שאל אותי אחרי שהתיישב בשקט ליידי , מוציא מהתיק שלו אריזה של קינדר באונו ומביא לי אחד , יש לציין שחטפתי אותו במהירות .
" אין לי בשיט , ואני רוצה שזה הציור הזה יהיה מגניב , זה למישהו .. חשוב " אמרתי , אחרי כמה שניות של מחשבה .
" חבר ?" הוא הפיל עליי וצחקתי .
" סתם צחקתי , אז מי זה ?" הוא שאל אותי , עם חיוך .
" לאחי הגדול " אמרתי והוא הנהן .
" מה הדבר הראשון שעולה לך כשאת חושבת עליו ?" הוא שאל אותי .
" מדים ירוקים של צה"ל " אמרתי לו והוא גיחך .
" אחי בצנחנים , איפה אחיך ?" הוא שאל אותי וצחקתי , מי היה מאמין .
" גולני " אמרתי והוא הנהנן .
" מה האסוציאציה הראשונה שיש לך כשאת חושבת על מדים ?" הוא שאל והבנתי את הכיוון .
" תחנת אוטובוס " אמרתי .
" ואחרי ?" הוא שאל אותי , ככה רשימה ארוכה , עד שהגנו לדולפינים , ולים ולשקיעה .
" תודה , עומר " אמרתי , אחרי שהוא עזר לי עם הסקיצה , למקם את הכול .
" אין על מה , ותעשי את זה על הקנבס הכי גדול שיש לך , זה יצא מדהים " הוא אמר לי , בחיוך מעודד .
" אחיך יחזור " הוא אמר , גורם לי להרים את המבט שלי אליו .
" מה ?, איך אתה ?.." שאלתי קצת בגמגום .
" לא היה קשה לפספס את המבט שלך " הוא אמר לי בחיוך וקם מהדשא .
" ובהצלחה עם דניאל היום בערב " הוא אמר , באדישות , בלי שום הנחמדות שהייתה לפני כמה דקות .
***
" מה אני לובשת ?" שאלתי את רוני , מתקשרת אליה כי פשוט חפרתי על הארון מכול הכיוונים ולא ידעתי מה ללבוש .
" את בלחץ מאמי ?" רוני שאלה אותי , כולה צוחקת על זה אני בלחץ .
" נו כבר " אמרתי לרוני שעוד הפעם צחקה ואמרה מיד .
" החולצה המכופתרת , הלבנה שלך , עם ג'ינס בהיר , ונעלי בובה , הפרחוניות , הבהירות שלך . ותיקחי איתך איזה קרדיגן ורוד, בהיר עליו , ותעשי קוקס גבוה , עם הפוני למטה ! ואת תהיי היפה בנשים " היא אמרה לי , מעלה לי חיוך על הפנים .
" אין עלייך רוני " אמרתי לה .
" אני יודעת , יפה שלי " אמרה באושר מדומה .
" יאללה , דברי איתי , צאי לשירותים באמצע , חסר לך שלא !" היא הזהירה אותי ושנייה אחרי זה ניתקה .
אחרי כול הארגונים , דניאל התקשר אליי , אומר לי שההוא מחכה לי עם המונית למטה .
אף אחד לא הכין אותי למה שיהיה בהמשך הערב .
***
חופש נעים לכולם:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: