הזמן הגיע כמו שתמיד הגיע
ואני אומרת לעצמי שהכל בסדר
הרוח שמלטפת את הפנים
הבדידות שהוטפת כמו רוח קרירה
מחבקת ומחממת בשתיקה נעימה
חלום שמרגיש לי אמיתי
אני לא רוצה אהבה
רק רוצה להבין
את הדרך אליך
אנשים עושים הרבה דברים בשם אהבה
תסביר לי את המשחק שכולם משחקים
כדאי שאני ואתה נמציא חדשים
יש דרך של אבנים צהובות שאני לא הולכת בה
אני לא רוצה הביתה
אני הולכת בדיוק הפוך
בשוליים ,בחול,באפר
אתה שוכב וסוגר עניים
אתה תגיד שהן פתוחות
מסביבך חומות
לא רצית לראות
לא רצית להאמין
קל להעמיד פנים
להפריד גשרים
ואני כמוך לא נותנת לך לרפא
מחזיקה ברגש
שנינו אחד מול השני עומדים מול חומת זכוכית
העניים בוהרות הכל מושלם חוץ מהזמן
האוריקן מזמן שבר את מה שיכל להיות בעתיד
האנשים של העבר לימדו אותנו
קושרים את הרגשות שלנו באזיקים
הראש הבין איך זה עובד
בסוף מישהו מפסיד
אז למה להתחיל בכלל לשחק
כשהחושך עיוור תדבר אליי
בחרנו לא לשחק
רק להיות אחד מול השני
כשבחוץ כמו אחרי סערה
הקיר זכוכית עומד ואנחנו עם ידיים עליו
שומרים שלא יפול
חברות לפני הכל