אז טיפונת התאכזבתי שלא כל כך הגיבו בפרק בקודם.. 
טוב לא נורא, מקווה שתאהבו את הפרק:)

פרק 2 

האזנתי למוסיקת המטאל הרגילה שלי דרך האוזניות של האייפוד, עד שנרדמתי. 
הגיע הבוקר, לא היה לי כוח לצאת מהמיטה. לאחר כמה פעמים שנשמע צלצולו צורב האזניים של השעון
המעורר נכנעתי לבסוף, וקמתי להתארגן לבית הספר.
יצאתי משביל הגישה של ביתי, שם חיכו לי ניקי, חברתי הטובה ביותר, וג'ייס.
ניקי קיבלה את פניי בחיבוק קצר כמו בכל בוקר, וגם ג'ייס שבא לקראתי, ולא שכחתי לרגע את מה שגיליתי
אתמול אז פתאום הרגשתי קצת מוזר.. הרגשת רתיעה כזאת, ובעיקר בלבול.
צעדנו יחדיו לבית ספרינו, חוצים את שער הכניסה, עוברים המוני ילדים וילדות שאת רובם אנחנו מכירים 
משום שזאת כבר שנתנו החמישית בבית ספר זה. חבורות של ילדים פתאום מתפזרות כל אחד לדרכו לאחר הישמע 
הצלצול. נכנסנו לכיתה, תחילת השיעור הראשון. הלכתי למקומי, קיבלנו את פני המורה החביב לספרות, שזה המקצוע
האהוב עליי, מאז ומעולם אהבתי לכתוב. את השיעורים העברתי במחשבות מעורפלות, על ג'ייס וגם על ליאם.
ג'ייס חיכה לי שאצא משירותי בית הספר, ראיתי אותו עומד בפתח. "אז לחכות עוד שעה עד שתצאי? " אמר בגיחוח 
"אה חיכית לי? " אמרתי. "את רואה פה עוד מישהי חוץ ממך?" אמר והסתכל לכל הכיוונים. "אתה מוכן להפסיק לענות 
לי כל שאלה בשאלה? " יצאתי. בדרך לא כל כך דיברנו, לבסוף הגענו לכניסת ביתי, "להתראות קייט" 
אמר. "אה, ג'ייס.. חכה שניה" הוא נעצר והסתובב אליי , "אני צריכה לדבר איתך, על משהו שמטריד אותי" 
"אם זה על מה שקרה בינינו אז תדעי ש...-" אמר וקטעתי את דבריו,"תקשיב לי." 
"אתמול, כששנינו נרדמנו.. אז אתה דיברת, דיברת מתוך שינה. מילמלת את..השם שלי. ואחר כך קמתי למחשב 
ובלי כוונה ראיתי קובץ פתוח שהיה שם, באמת שלא התכוונתי.. אבל זה קרה, פתחתי אותו וקראתי את מה שכתבת. " הסתכלתי 
ישירות לעינייו, הוא השפיל את מבטו אל המדרכה, הוא נראה די זועף. "רציתי להגיד לך את זה, " , "לא היה לי את האומץ." אמר 
ולרגע לא הישר אלי את מבטו, עינייו נעו במהירות, לחייו האדימו במקצת. שתקתי. רציתי להגיד לו משהו, פתאום כל המילים
נעלמו מפי. "הבנתי אותך.." לחש, סובב אליי את גבו והלך.
נשארתי שם עומדת עוד לרגע קט, צפיתי בגבו ההולך ומתרחק, הוא לא הסתכל אחורה, הלך במהירות. 
נכנסתי לחדרי, נעלתי את הדלת, נשכבתי על המיטה הקרה, והסתכלתי על התקרה הלבנה.
מה קורה עם החיים שלי? חשבתי.
 

 -

הפרק יצא מאוד מאוד קצר, זה כי לא היה לי זמן.. אבל לדעתי הוא יצא מעניין, 
תגיבו  
אליסון.