אלו הם חיי.

אני מרגישה כמו איזה סופרת סתם אשר יושבת במרפסת עם הלפטופ והסיגריה ביד כותבת על החיים שלי חושבת מה יהיה הלאה..

הרבה זמן לא ישבתי וכתבתי את אשר ליבי וראשי מרגישים וחושבים..

תקופות מוזרות עוברות עליי וזה המקום הסודי שלי אשר אף אדם מהמשפחה לא יחטט בו,לא ישאל מה קרה..

הצטרפתי חד פעמית או בתקווה להמשיך לפרוייקט שנקרא שיר לשבת.. ושם פגשתי אדם מיוחד שלא יוצא לי מהראש..

ההרגשה שהוא נתן לי שם שישבנו ודיברנו זו הרגשה של חיבור ראשוני וכייפי חשוב לציין..

לפני שהלכתי הוא בא ונתן לי חיבוק משהו שמאוד לא ציפיתי לו אבל עשה לי בהחלט טוב..

הוא אמר שנדבר..ואני מחכה לרגע שייתקשר..

אנחנו מאוד שונים בזה אין ספק אבל אני חושבת שזה מה שיכול לעשות את זה טוב..

הפאק בי זה שאני נקשרת מהר ואחרי זה קשה לי לשחרר..

השתנתי המון בתקופה האחרונה..

בחיצוניות שלי,בגישה לדברים..

אני מקווה שזה יעשה לי טוב וייפתח לי דלתות חדשות..

אני בן אדם עם המון נתינה ואהבה ומחכה לאדם שייכבוש את הממלכה שלי שנקראת הלב ויוכל לקבל הרבה טוב..

רבתי עם מישהי שהייתה חשובה לי מאוד..בת זוגתי לשעבר..

אלו היו ריבים מאוד טיפשיים ואף ילדותיים.. אומנם אני קטנה ממך בגיל אבל באופי את תמיד תישארי הילדה הקטנה שרק רוצה לצאת לעולם ולשים עליה תגית של -אני לסבית תראו אותי ותתחילו איתי- אבל העולם לא בנוי ככה..ואנשים לאט לאט יבינו שאת סתם מסכה.

רק בזכותי את הבנת מי את ומאז שנפרדו את עושה דברים שבחיים לא עשית כי פחדת..אני האדם שנתן לך את הביטחון לקום ולצאת אל העולם והתחושה שאת נותנת לי כרגע היא של כלב שנזרק לרחוב..

את לא מוכנה להקשיב לאף מילה ורואה רק את הצד שלך..את רבה על שטויות והיית מוכנה לוותר על החברות בינינו..

אני לא מנסה לצאת צודקת כי אני יודעת שגם אני לא הייתי בסדר המון פעמים..

אבל את החלטת לוותר.והאמת?שטוב ששיחררתי אותך..

אני חושבת שזה נתן לי יותר ביטחון..לא שאי פעם הייתי תלויה בך כמו באיזה חבל..

את לא היית מוכנה לקבל את העובדה שהשתנתי,שהחלטתי לנסות לצאת עם גברים..תמיד אמרת שאני עושה את זה בגלל אמא שלי..

אז לא.

אני בהחלט רוצה לנסות זוגיות עם גבר.לא שלא היה טוב לי עם נשים,היה לי נפלא..

אני אף פעם לא רציתי לשים על עצמי תגית של -לסבית- או -ביסקסואלית-.תמיד אמרתי מה שבא ברוך הבא ועם מי שיהיה לי טוב אני אהיה.

אני תומכת בהחלטה של כל אדם ואדם להיות מי שהוא ומה שהוא.

ומבחינתך זה נראה שאני רוצה ללכת לפי הנורמה.

וכמה פעמים דיברנו על זה שאם לא הייתי נכנסת לך לחיים סביר להניח שהיית נמצאת עם מתן כרגע או מנסה בכל אופן..

אני לא אגיד לך שאני לא מתגעגעת לפעמים כי כן,בהחלט היית כמו הנפש התאומה שלי והאחת שיודעת איך אני מרגישה גם בלי לדבר איתי.. אבל אני באמת חושבת שהגיע הזמן לשחרר אותך לתמיד..

החיים מפתיעים והם הפתיעו גם אותי..

יש רגעים שאני מאוד שמחה על המקום שאני נמצאת בו ויש רגעים שאני מתכנסת בתוך עצמי ומשתוקקת לאהבה,לזוגיות..

אני רואה שתי חברות טובות שלי שיש להן את זה..ובתור כאלה עם זוגיות מה שיש להן להגיד זה שהזמן יעשה את שלו..

כי הרי לכן לא כ"כ אכפת כי יש לכן את הזוגיות והאהבה..

אני מאוד כועסת על עצמי שאני נקשרת מהר לאנשים כי כמו שכתבתי למעלה אחרי זה קשה לי לשחרר..

הוא באמת נתן לי הרגשה מאוד טובה שדיברנו..

היה רגע שנכנסו בו מחשבות והציקו לו דברים..

ואני?אני רק חשבתי על לקרוא לו ולהביא לוחיבוק ולהצמיד אף לאף ולנשק אותו.. כי זו ההרגשה שהייתה לי באותה שניה..

יש מצב שאני חיה באיזה סרט רע והוא לא הרגיש כמוני..

לדעתי אדם שלא הרגיש את החיבור הזה לא היה בא ומחבק אותי לפני שהלכתי..

לא יודעת אם ייצא לי לראות אותו שוב..

ואני אוכלת את עצמי לא לעשות את הצעד הזה ולהוסיף אותו לפייסבוק או לקחת את הטלפון שלו..

מעניין אם הוא מרגיש משהו שהוא רואה את הוידיאו שהוא צילם לקליפ..אם הוא חושב עליי בזמן שהוא עורך את השיר ושומע אותי שרה..

מה אם הוא לא באמת מרגיש מה שאני מרגישה..?

עוד פעם להתאכזב..?

מספיק התאכזבתי מידיד שלי שהבטיח הבטחות שווא..

מעניין מה יהיה שאראה אותו עוד שלושה שבועות.

אני חייבת לשכוח מכל המסביב ולהתרכז בכאן ועכשיו.

אבל מה באמת יש כאן ועכשיו?

המון מחשבות חולפות בראשי וכמה שאספר ואתייעץ אף אחד לא באמת יוכל להיכנס לי לראש כדי להבין אותי ב100%..

תמיד אומרים דווקא שלא תחכה למשהו הוא יגיע..

כנראה שאצטרך להישאר אופטימית ולקוות שהשיחה או ההודעה הזו יגיעו..

חג שמח ושנה טובה עם הרבה הצלחה בכל מעשה ידינו.