אלו הם חיי.

"את יודעת איך שזה מרגיש להגיע כמעט עד אלייך ואז ללכת כאילו לא הייתי שם בכלל.."

מה עבר לי בראש שחשבתי שזה יצליח..

אז כן,היה לי את האומץ לשלוח לך הודעה שניפגש..

וכן,זה קרה..נפגשנו ודיברנו והיה ממש נחמד..

יום אחרי ישבנו לראות סרט יחד.. היה מגע אפילו דברים שבאו מהכיוון שלך וכן זה היה הכי כייף שבעולם..

אבל עכשיו..כשעזבת..אנחנו אפילו לא מדברות..

וזה הכי כואב שבעולם כי כן,היה לי אלייך איזה רגש ואני בטוחה שגם לך..כי ככה זה הרגיש..

ועכשיו?אני לא בטוחה בכלל שאני עוברת לך במחשבה..

לא יודעת למה מהרגע שראיתי אותך החלטתי לא לגשת לדבר איתך..

כאילו היו לי את הסיבות שלי הייתה לי בתזוג..

וכשהקשר איתה נגמר,את הראשונה שעלית לי במחשבות..

וכששלחתי לך את האסמס היו לך שלוש אופציות מי שלחה לך את ההודעה-וכן,הייתי אחת מהן.

אני יודעת שזו טעות לחכות להודעה ממך כי זה לא יגיע.

אז למה עכשיו קשה לי כלכך לקום ולהמשיך הלאה..

אני כ"כ רוצה לשלוח לך הודעה אבל אני עוצרת את עצמי..כי הרי למה?לא יהיה לך אכפת..

אם היה לך אכפת היית שולחת הודעה ממזמן..

הלוואי ותזכרי בי..ותשלחי הודעה..

G..i miss you..