טוב אז נראה לי שאני כבר יפסיק לחפור ולבכות על זה שמשגע אותי כבר במשך כמה חודשים.ואני יסביר למה .
הגעתי לתיכון לכיתה של חכמים ,חשבתי לעצמי שאם הצבתי לעצמי מטרה בלימודים
וכמו שאני רואה הגשמתי אותה אז חשבתי לעצמי למה שאני לא ישים לעצמי מטרה בחיי האהבה ?
אז יש איזה מישהו ששמתי עליו עין אנחנו ידידים (וכל מה שבא בחבילה ) אז חשבתי שאולי אני ינסה להשיג אותו..
בחיים לא עשיתי את זה באהבה וזה לא שאני מחשיבה את עצמי למישהי יפה ומיוחדת שיכולה להשיג כל אחד
ממש לא בגלל זה הצבתי לעצמי את המטרה הזאת.אני רוצה לנסות לשים לעצמי אתגר.


כל הפעמים לפני ב"חיי האהבה " שקרו לי אז אמרתי לעצמי נזרום והאהבה תבוא לא צריך לחפש וזה ת מ י ד נגמר רע.
בפעם הראשונה שהתנשקתי לא הרגשתי כלום אבל זה גם לי לסוג של טראומה . .
כבר לא הייתי יכולה לבוא בקירבה לבנים לא הייתי יכולה להחזיק יד להתחבק לשבת קרוב ,הוא ממש הרס.
לקח לי זמן להתקרב לבנים ממש פחדתי .
בנשיקה האחרונה (זה ששיגע אותי) אחריו ,מה שקורה לי בעצם עכשיו זה שאין לי אמון בבנים.
אני כל כך מפחדת שמה שקרה לי איתו יקרה לי עם זה שאני שמתי עליו עין .בגלל שבנשיקה אחרונה שלי אז הוא אמר לי שזה יהיה אמיתי
ובאמת שהאמנתי לו כי כמובן אני תמימה . הוא סיפר לחברים שלו ונתן לי להרגיש שזה אמיתי .
מסתבר שלא..
אז אני לא יודעת מה לעשות עכשיו אם אני יגיע לסיטואציה כזאת ?
הנשיקות האלה כל כך השפיעו עלי לרע,אני לא יודעת איך אני ימשיך הלאה ויאמין לבנים ,נפגע לי פשוט האמון .


אבל יש לי הרגשה שאם זה יקרה ואני ירצה אני יבהיר לפני שאני לא רוצה שטויות ופשוט נזרום ,כי יכול להיות שהוא לא יהיה שקרן
דרך אגב
מחר כנראה שזה ששמתי עליו עין בא אלי זה השישי שאני באמת חוששת ממנו ,גם הוא בא וגם מבחן במתמטיקה..