אני עומדת מולה, חסרת אונים
מנסה להסביר לה את גודל התסכול שאני מרגישה,
שהריקוד שבניתי לבגרות רחוק ממה שרציתי שהוא יהיה
שכל המילים שהיא אמרה על להעביר מסר,
משהו שנוגע בנו, בתוך כל אחת מאיתנו,
באמצעות הגוף שלה
זה מה שמייצג אותה
וזה הדבר הכי צלול וברור ואמיתי שקיים..
ואני עומדת מולה, מגמגמת בחיפוש אחרי המילים
מנסה להגיד כמה שהריקוד הזה הוא ההפך מכל מה שהיא אמרה
שבמקום להרגיש שהוא היצירה שלי, התינוק שלי
אני מרגישה זרה, מנותקת, לא קשורה..
שאין לי את הוואו הזה של לרקוד אותו, ולחיות כל תנועה שלו
אלא שאני רוקדת אותו בריקנות מפחידה,
כמעט על אוטומט..
היא עומדת מולי, המבט שלה מנסה לתפוס את שלי כדי לפקס אותי
וכשהיא מצליחה, היא אומרת
"תנשמי"
וכמצייתת לפקודה, אני משתתקת, לוקחת אוויר
ורק אחר כך מבינה כמה הייתי צריכה אותו.
"שבי ותכתבי" היא אומרת
"תכתבי על הדבר הראשון שחשבת עליו בפעם הראשונה שנכנסת לסטודיו
והתחלת את הריקוד.
תכתבי עד שיגמרו לך המילים ויכאבו לך הידיים."
אז אני כותבת, או לפחות מנסה..
הייתי מאושרת פעם.
לא הייתי צריכה שיצחיקו אותי, הספיק לי אני בשביל לצחוק.
לא שקעתי בהרהורים
או הסתרתי דמעות,
לא החבאתי את העיניים
ולא חנקתי צרחות.
כשחושבים על זה, לא היו בי צרחות.
הייתי מאושרת פעם, ואז קרו דברים
שהחיים הובילו אליי
אחד אחרי השני
בכל פעם מכה נוספת שתקרב אותי עוד טיפה לרצפה
עד שאני אשבר
ובכל פעם שיקרתי לעצמי שלמרות איך שזה מרגיש,
זאת תהיה המכה האחרונה.
ועם הזמן, לימדתי את עצמי איך לשלוט בדמעות
להסתיר את הסימנים מול המראה
לחייך ולצחוק ולדבר על הכל, רק לא על מה שמכאיב..
תיאטרון יחיד הקמתי לעצמי
שכדי לשמור על קיומו גייסתי את כל שהיה בי
ניתקתי ממני אנשים, יצרתי לו"ז עמוס שאין לסגת ממנו
והתמכרתי לעבודה, לסיגריות ולאובבסיה שלא לבכות.
הכל נשאב לתוך בועה גדולה,
הכל חוץ ממני.
בנים הפכו לשעשוע,
אלכוהול הפך לאמת
ואני הסתכלתי עליי מהצד, מושכת לעצמי בשיער כדי לשמור על הראש זקוף
נלחמת בסדקים שעם הזמן הופיעו ואיימו לשבור הכל.
אני לא יודעת מה גרם לשינוי
מה הביא אותי לאסוף כוחות ולהתפטר
ואז גם להתחיל לשבור דבר אחרי דבר
בתיאטרון שהקמתי.
אני לא יודעת מאיפה הכוחות שלי להמשיך לנסות מגיעים עכשיו
במיוחד אחרי שכבר השלמתי עם קיומם של כמה שרידים בודדים
שישארו בתוכי למרות האבק שיכסה אותם עם הזמן.
אבל דבר אחד למדתי,
נשים הן שחקניות פנומנליות במשחק הרסני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
