Hometown Glory

ככל שהימים עוברים הבגרות במחול מתקרבת

הלחץ גובר, העייפות מצטברת

רק אנחנו כאילו חוזרים לאחור

לבדיחות הישנות, הסמסים, הנגיעות, החיוכים

ואני שחייבת לשמור עלייך ולהגן מכולם בכל מצב

כמעט שגמרתי עליי בעבודה אתמול כשניסיתי לחפות עלייך..

רגע צחקת ואמרת שזה רגיל

ורגע הבנת שמשהו באמת לא בסדר

אז הושבת אותי ולחצת על הגב

וכשהכל הסתדר

חזרנו לשם

להערות הקטנות, לתרתי המשמע, ולשתיקה

והתווכחנו כמו ילדים

והלכנו מכות מתגלגלים מצחוק

"כבר הדבקתי אותך לק.."

אתה מחניק את עצמך

המבט שלי שוקע בשלך

ואז אתה ממלמל הערה מטופשת..

אבל מבחינתי אתה זוכר, אתה עוד שומר אותי שלך מפעם

ואתה אפשרי, כי ליטפת אותי כשהיא דיברה איתך משם..

הכל אפשרי

וזה טוב וזה רע

וזה אני ואתה

כי ככה זה לאהוב אותך..