הייתי רחוקה מאוד מהבית שלך אתמול
ואז התקשרת וסיפרת כמה כואב לך,
כמה שאתה לא מרגיש טוב
ישבתי לא מאמינה, שומעת מהצד השני של הטלפון
"בואי לפה, בואי עכשיו
אני לבד ואני צריך אותך"
אז עזבתי הכל ונסעתי אלייך
לא מסוגלת לשאת את המחשבה שרע לך ואתה לבד
שאין מי שידאג לך..
וכשהגעתי לא ענית פתאום
רק שלחת הודעה
"פעם אחרת"
התחלתי לנסוע את הדרך הארוכה בחזרה
כועסת עלייך אבל בעיקר עליי
שנפלתי לשם שוב,
שלא הצלחתי לעמוד נגדך ורצתי ישר..
עלו בי מיליון דרכים איך להכאיב לך בחזרה
ליצור בך את אותו החור שנוצר בי
שתכעס עליי גם וככה לפחות אדע שאתה מרגיש משהו
וצרחתי
איך אני חוזרת לזה, איך זה קרה לי עוד פעם
למה זה אף פעם לא משתנה?
חייב להיות פתרון, אני מתמוטטת..