זה קיצוני לי מידי כל הרשימה הזאת שאני בוחנת
רשימה של קטגוריות שישייכו את הבלוג שלי אליהן, יקחו אותו תחת חסותן
הן מוגדרות לי מידי, קבועות ומכלילות
בדיוך כמוך
רק שאתה בחרת לי רק מילה אחת קיצונית וקשה
״מוזרה״.
מהרגע הראשון ״מוזרה״.
ובהתחלה לא הצלחתי לעכל ואז זה העלה בי חיוך
ועכשיו אני כבר לא בטוחה
איך אתה יכול להיות כל כך אדיש?
אני מנסה ומתאמצת וכועסת כי כואב לי ומתסכל
ובשבילך אני נשארת פשוט מוזרה
וזה רק הטון שלך שמשתנה ונהיה מר יותר מפעם לפעם.
לא הייתי צריכה להקשיב להם,
הייתי צריכה להשאר גם אני במקום האדיש שלי, במשחק שלך
לא לרצות, לא להאמין, לא להתגעגע
וגם עכשיו
להפסיק להשאר ולנסות למצוא משהו אמיתי כשאתה לא ספוג אלכוהול.
היית שיכור ואמרת שהתגעגעת וביקשת שלא אספר לי
וכשהתפכחת הכחשת הכל, נעצת בי עיניים קרות
ושוב רק רציתי להעלם..
ועדיין
לדעת בתוך תוכי שאמרת
לחזור מהבסיס ללילה איתך
הופך הכל לנסבל
אולי נסבל מידי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
