Hometown Glory

זאת השבת הראשונה שאני מעבירה על מדים

בבסיס סגור

רחוק מהבית

ככה שאין אפילו תחושה של שישי באוויר 

רק מידי פעם בפעם

יש מן לחץ כזה בחזה שמסמן בכי שמאיים לפרוץ

וכל הגוף מתמלא געגועים 

שאני דוחסת שוב ושוב בכל הכוח

עוד שבוע 

רק עוד שבוע ואני בבית

צמודה למשפחה

מסניפה את הריח המוכר הזה עמוק לריאות

מחבקת ואוספת מחדש את כל החלקים שלי שהתפזרו פה

בבסיס סגור ורחוק 

שבכל יום שעובר הופך לבית עם ריח מוכר משלו

ומשפחה קצת דומה וקצת אחרת

שעוזרת לנשום ולדחוס עד שנגיע כולנו הביתה..