החלטה. מספיק!
מספיק?
כן. די. הגיע הזמן.
להאמין, לסמוך, להפתח, להשאר.
בולשיט! תמיד מישהו ילך.. אבל די. אני לא יכולה לנצח להיות מישהו.
או מישהי. סתם אחת.
החלטה. באמת?
כן.
מתחילים לחפש, בטוח יש מישהו.
שיהיה.. שיהיה האיש שלי!
אני אנסה לדבר, להרים מבט. אפילו להתרחק ממגע.
כן כן, להגיע למשהו עמוק יותר ממגע.
אוף..
הגיע הזמן לעצור הכל כי החלטתי.
מאיפה הם צצו כולם פתאום? למה דווקא עכשיו?
בתקופה אחרת הייתי... אבל החלטתי להחליט!
אוף..
אחד לא מובן, משגע, מטריף. מתקרב ומתרחק והופך את המרחק ממנו לקשה כמעט מידי.
שני ציני, עמוק, קשוח. נוגע בטעות וזז, גורם לחיפוש אחרי המגע הזה שלו.
שלישי ילד, פלרטטן, פתיל קצר. דוחף עד הקצה אבל מושך שניה לפני שכבר מאוחר.
רביעי נעלם, מסקרן, לא פתור. נכנס עם המבט הכי פנימה שאפשר, פותח את כולי מולו ונשאר סגור.
חמישי מצחיק, מתוק, בטוח. מתעקש לעבור ולהיות חלק ומכיר כבר, אולי טוב מידי.
אסור לשבור החלטה. אני משנה ומשתנה בחזרה.
יש לי חמישה שמתוכם ישאר לי אחד,
אחד שישמור עליי ויעזור לי לשמור עליו ולא יתן לי לברוח שוב.
עוד רגע.. עוד רגע זה מתפוצץ לי בפנים ולא נשאר עוד כלום.
אין לוותר, אז מה אם קל יותר אחרת.
הגיע הזמן להתחיל לשחרר
עד שישאר לי אחד..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
