מצאתי.
מצאתי לי מבלי שאני בטוחה שחיפשתי
או מבלי שאני יודעת שאני רוצה למצוא
אבל מצאתי
ובכל יום מחדש אני מתמודדת עם מה שעברתי- איתו
והוא לא מוותר עליי
והוא צוחק מהשטויות שלי
ואני לא יכולה לא לחייך כשהוא עושה את זה.
מצאתי לי ילד שמתחבא בגוף של גדולים
אבל עם אותה התמימות ואותה האופטימיות
ורגישות שבאופן מפחיד אני מוצאת מדבקת
אז אחרי שנתיים שהייתי
הוא שובר את כל החוקים ומנפץ עקרונות
ופתאום אני מתעקשת ונפתחת אליו
לא מוכנה לוותר לעצמי או עליו
אני רוצה אותו צמוד אליי ומתחילה להתגעגע ברגע שהוא לא
והמחשבה על לאבד אותו, על אף ההרגל הנוקשה והקר, כבר מלווה בתחושת מחנק מאיימת.
ילד,
בזכותך נראה ששווה להרגיש את הלחצים והפחדים מלהפגע
והחזרה הביתה נראית יותר מתמיד נחוצה
אז תדע שאני כבר לא בורחת יותר
ואם כן נראה שזה רק לכיוון שלך..
תודה.