.

אני כבר לא רוצה שיקבלו אותי.

מזה משנה לעשות טוב לעצמך שאתה פוגע באנשים שאתה אוהב?

אני חייבת להפסיק להתחשב באחרים,זה רק פוגע.

תמיד לבד.תמיד תמיד לבד.

לבד ומבולבל.

אני לא מנסה לשחק אותה מאמא תרזה,אני באמת מאמינה בזה.

אני רוצה למות.

אחרי הרבה זמן,המחשב להתאבד חוזרת

אבל ברצינות.

זה יהיה הכי כיף אם יודע לי שהתקבלתי ואז להתאבד.

פואמה באנגלית שמדברת על בחירות בחיים,על כך שאם בוחרים בבחירה אחת ישנו הסיכוי שלא תוכל לחזור לבחור את השניה.

ואם אני לא רוצה לבחור אף אחד מהן?אני רוצה להישאר חסרת בחירות,כך שלא תהיה בחירה לא טובה,או לא נכונה.

פשוט למות.

כשילד קטן מבקש חיבוק או נשיקה נותנים לו אותה,גם אחרי שהוא שבר כד,או לא הסכים להיכנס למקלחת.

אז למה ככל שגדלים יותר ויותר קשה לקבל את החיבוק הזה?

אני רוצה חיבוק.

עריכה:

שלווה.

מעניין אם אתה נזכר בי לפעמים,מאחורי המון החברים שלך,מאחור המון האנשים הנמצאים בינינו עם כל המרחק הזה.

בדרך כלל אני בחורה ממש נחמדה,ולא בגלל שמתחשק לי או בגלל שאני במצב רוח ממש טוב,פשוט נחמדה כזאתי. אנשים נהנים להיות בחברתי,אני יכולה להתחבר עם כמעט כל סוגי האנשים (חוץ מסוג האחד,הסוג שאני רואה ביום יום) להצחיק אותם וסתם לדבר איתם.אני לא חושבת שאי פעם הגעתי למצב כזה,לא דיכאוני,לא צוחק,לא מאושר,סתם מצב. מצב כזה שאין לי כח להיות נחמדה לאף אחד,אפילו אני יכולה להיות מרושעת ולא כי רע לי יותר מידי,או כי אני לא מרגישה טוב,סתם ריקנית ומבולבלת,בעיקר מבולבלת.

יש לי רק הודעה אחת לשלוח,או שיחה אחת בשביל לדבר איתך..אחת.למה אני לא עושה את זה? אני חושבת ששאלות מהסוג הזה של למה אנשים לא מוותרים על האגו\מבוכה שלהם בשביל לצעוד צעד נוסף לקראת האושר נמנות מסוג השאלות של מה קורה אחרי המוות? אף אחד לא יודע,ואף אחד לא עושה.

וכרגע? אני פשוט לבד,מחפשת משמעות לחיים,מחפשת משמעות לעצמי כי בינתיים אני אבודה.