למה כל פעם שאני באה קצת אחרת,שונה כולם תופסים את זה
כשגוי? כל פעם יש להם בעיות עם הלבוש שלי,עם השיער שלי,עם
ההתנהגות שלי?שדרך אגב,ממש השתנתה.
אני לא רוצה ליראות כמוהם.
כל יום לבוא לבצפר,וכולם לבושים באותו סגנון,מתנהגים באותה צורה.
נראים כמו רובוטים.
רובוטים של החברה.
מפחדים להיות שונים.בכל דרך,ובכל צורה.
אם אבוא עם תלתלים,ולא עם פזור,לא יפסיקו לחפור לי.
אם אתלבש בסגנון אחר,זה יהיה שגוי,אני לא לבושה כמוהם.
אבל הם יכולים לדבר,יכולים לחשוב מה שהם רוצים.
אני הפסקתי עם כל העניין הזה.
עדיף תמיד להיות אני,מאשר מישהי אחרת.
להיות נאמנה לעצמי.
לא ללכת לחנות,להתבונן בבגדים ולחשוב "אם אקנה את הבגד הזה,הם יאהבו אותו?"
לחשוב אם את,תאהבי אותו.
אחרת,כולנו נראה אותו דבר,נתנהג אותו דבר ונשתעמם,מהר מאוד,אחד מהשני.