My Happy Ending

לא.אין לי שום כישרון.

לא בלימודים.(עם סיכוי מאוד גבוה להישאר כיתה)

ולא בכלום.

לא נולדתי לשנות עולם.או שכן? 

ניסיתי לשנות אנשים,והצלחתי.

אבל,אני רוצה לבצע שינוי שבזכותו יזכרו אותי.

אני לא רוצה שילמדו עליי לבגרות.

אני לא רוצה להיות עוד אדם משעמם שמלמדים עליו בשיעורי היסטוריה.

יכולים ללמד עליי,אבל אף אחד לא יזכור אותי שבוע אחרי שילמדו עליי.

אני רוצה לבצע שינוי.

שינוי שבזכותו אזכר.

ואנשים יזכרו אותי,אני בטוחה.

הייתי רוצה להתנצל על הרבה דברים שעשיתי.

הייתי רוצה לחזור לאותו יום ולשנות אותו.

לחשוב על הכל מחדש,לתת לך חיים טובים כמו שמגיע לך.

אבל לא עשיתי את זה.רק הרסתי.

טעיתי,כן טעיתי,ואני מודה.

וביקשתי סליחה.

עזר כנראה,ראיתי את זה לפי היחס.

אבל עכשיו מה? 

שנאה?חיבה?מה?

הכל היה בסדר עד אתמול.ועכשיו משהו השתנה.

don't tell me lies,i know exactly what's going on