לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

למצוא שקט צלול.



כינוי: 

בת: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2010


I think i've walked too close to love
And now i'm falling in
Theres so many things this weary soul can't take 
Maybe you just caught me by surprise
The first time that i looked into your eyes
There's a life inside of me
That i can feel again
It's the only thing that takes me 
Where i've never been
I don't care if i lost everything that i have known
It don't matter where i lay my head tonight
Your arms feel like home
Feel like home
This life aint the fairy tale we both thought it would be
But i can see your smiling face as it's staring back at me
I know we both see these changes now
I know we both understand somehow
There's a life inside of me
That i can feel again
It's the only thing that takes me 
Where i've never been
I don't care if i lost everything that i have known
It don't matter where i lay my head tonight
Your arms feel like home
They feel like home
(hold on, you're home to me)
There's a life inside of me
That i can feel again
It's the only thing that takes me 
Where i've never been
I don't care if i lost everything that i have known
It don't matter where i lay my head tonight
Your arms feel like home
They feel like home
9 חודשים נפלאים עם אהובי....
אני אוהבת אותך... כ"כ... 



נכתב על ידי , 28/11/2010 00:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תמימות של ילדה בת 15


הייתי רק בת 15... 15 וקצת.. אבל הייתי במקומות שלא היו לגילי. מי שמכיר אותי יודע את כל מעללי השטותיים של בדיקת גבולות. בת 15 שמתנהגת כמו בת 18, מרגישה שהיא בת 18 ויוצאת עם אנשים שבנות 18 פלוס היו יוצאות איתם. 
הכרתי אותו באירוע חברתי שקט יחסית, לא מסיבה פרועה, רק מפגש "קטן" של כמה חברים, מוזיקה חלשה ברקע מאיזה דיסק ישן, והרבה לשבת ביחד ולצחוק ולהכיר אנשים.  מפגש "קטן" מוגדר כמפגש של לא יותר מ 100 איש. זה הכל.
הוא ניגש אליי והתחיל איתי שיחה ב"מה בחורה עדינה שכמוך עושה בערב כזה? אין לך ביתספר מחר ילדונת?" וצחק....  "אז מה אם יש ביתספר... להכיר אנשים זה הרבה יותר מסקרן" התחלנו לדבר קצת.. היו לו את המחמאות האלו אחרי כל משפט..הוא קרה לי בובת חרסינה... פעם ראשונה שקראו לי ככה.. הרגשתי טוב עם זה שמישהו סופסוף מתייחס אליי בעדינות, מנהל איתי שיחה בלי לשלוח ידיים יותר מידי אלא רק מידי פעם נגיעה קלה בידיים שלי. כשהוא הבין שהן קפואות הוא החזיק אותן, רק אותן, כדי לחמם אותי.. הוקסמתי ממנו אפשר לומר... הוא לא היה ממוצע כמו כל שאר הבחורים שניגשו לדבר איתי באותו הערב... באמת שהיה נעים לדבר איתו.  
אחרי שבוע וחצי מאז שהחלטנו שאנחנו יוצאים בצורה בלעדית (רק אחד עם השניה) הוזמנו למסיבה רועשת וגדולה. אהבתי מסיבות כאלו.. בתור אחת ששומעת הכל במסיבות הרועשות יכולתי באמת לבחור מה לשמוע.. לשמוע את המוזיקה או את השיחות של האנשים מסביב.
רקדנו רק ואז הוא אמר שהוא הולך להביא לנו משו לשתות ושאני אמשיך לרקוד עם החברות והחברים הקבועים שהכרנו. בשלב מסויים קצת נמאס ואחד הבחורים התחיל לשלוח ידיים אז התרחקתי לקצה של הרחבה. בקרבת הבר..  הוא עמד שם ודיבר עם מישהי.. לא היה אכפת לי אבל משום מה החלטתי לשמוע חלק מהשיחה. "אז מי מביא בובת חרסינה כמוך למסיבה כזו?" צחקוקים..  אפש לומר שהרגשתי צביטה קטנה.. הוא נתן לי הרגשה טובה שהוא קרא לי בובת חרסינה.. ועכשיו הוא מתחיל עם הבחורה הזו... וקורא לה גם ככה?   בתור ילדה בת 15 הרגשתי מצוברחת וכועסת. חשבתי על איך אני מכאיבה לו.. חזרתי לרחבה והמשכתי לרקוד. הבחור ששלח ידיים מייד חזר לרקוד צמוד אליי.. אחרי כמה דק' הוא חזר מהבר, החזיק 2 בירות ביד. כשראיתי שהוא קלט אותי החלטתי שזה הרגע.. התקרבתי יותר לבחור גס הרוח, רקדתי בצורה שלא משאירה שום מקום לספק מה אני רוצה באותו הרגע, ושולח הידיים כמובן תפס אותי ונישק אותי, לא התנגדתי, כשהתרחקתי הוא היה ממש ליידי, מסתכל בהלם. "חשבתי שאנחנו בלעדיים...." "כנראה שלא. אתה יכול לחזור להתחיל עם מי שבא לך. חיים נעימים. ביי." 
 ילדה קטנה עם רצון נקם, רצון להכאיב למישהו שעשה לה צביטה קטנטנה בלב החליטה שהדרך הכי טובה לעשות את זה זה לבגוד בו, מול הפרצוף שלו. הבגידה היחידה שאיי פעם ביצעתי נבעה מתחושה שבגדו בי. אני לא מתחרטת על זה. אני מקווה שהכאבתי לו, אני מקווה שהכאבתי לו באמת ככה שהבחורה הבאה שהוא יקרא לה בובת חרסינה לא תרגיש שום צביטונת בלב. 

הבחור הזה החליט להתקשר אליי לפני כמה ימים, אני לאיודעת למה הוא זכר אותי, לא יודעת למה עדיין יש לו את המספר שלי, לא יודעת מה המטרה שלו... כנראה שהשגתי מה שרציתי, להכאיב לו.. כנראה יותר מידיי.. כשבוגדים בך זה לא משהו ששוכחים, זה יכול להופיע לך בחלומות. אולי הוא חלם עליי בגלל זה הוא נזכר. אני הדחקתי.. עד הלילה... חלומות מוציאים דברים ישנים שמתחבאים עמוק עמוק מתחת לפני השטח. לא אהבתי שמישהו גרם לי להרגיש משהו בתקופה שניתקתי את עצמי מכל רגש שהוא. ידעתי שהוא לא טוב מספיק בשביל לגרום לי לחצי הרגשה, הצביטה בלב הזו.. נבעה כנראה נטו מהפתעה... מ"לא ציפיתי לזה" כי באמת לא הגיע לו לגרום לי להרגיש משהו בתקופה המנוטרלת שלי... 

נכתב על ידי , 27/11/2010 21:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,677
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאת עם הדובי... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאת עם הדובי... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)