תל אביב - הונג קונג

ארזנו תיק ,מטקות ,  אוכל וילדים והופ נסענו ל-"קליר ואטר ביי" - clear water bay

חוף ים שנמצא בצד המזרחי של הונג קונג באיזור הניו-טרטוריס. היינו שיירה של שלוש מכוניות, מצוידות במכשיר קשר, סטייל מירס ככה זה בהונג קונג (הי אנד ) .

 השמיים היו כחולים, "חברים של נטשה" התנגנו ברקע  ביחד עם הקולות של הילדים. (חוויה מוסיקלית יוצאת דופן). ולרגע חשבתי שאנחנו בארץ הקודש.

הדרך הייתה ארוכה משהו יחסית למרחקים שאנחנו נוהגים לנסוע. בהונג קונג אנשים מפונקים להחריד, אם המרחק עולה על 10 דקות נסיעה מתחילים לשקול האם הנסיעה כדאית. די דומה לתל אביבי ששוקל נסיעה לכפר סבא.

הדרך התעקלה לה, והבנינים והמנהרות הוחלפו בעצים ירוקים. לבסוף הגענו.  

המרחק מהחנייה לחוף עצמו היה מאתגר משהו... היה עלינו לסחוב את הציוד בירידה תלולה, ועד שהגענו לנחלה ולמנוחה הזענו קצת וקיללנו קצת , בלב כמובן (כדי לא לקלקל את האוירה). החוף היה יפיפה, פסטורלי, מפרצון עם מיים צלולים ,כשמו כן הוא, מוקף צמחיה ירוקה ובתים קטנים מבצבצים מתוכה.

אפרופו נדל"ן, לצד המחנה שהקמנו, גילינו זרים נוספים בבקתת הים שלהם, מסתבר שבעלת הבית מאפשרת להם להשתמש בה, בעוד שהם גרים בדירה הממוזגת בבנין הקטן היפה מאחור, סתם בדיקה שטחית באנטרנט העלתה שמחיר השכרה של דירה או בית באיזור הזה, יכול לנוע בין 30,000 הונג קונג דולר (15,000 ש"ח ) לחודש  ועד

150,000 (75,000 ש"ח) כמובן תלוי בגודל או בגינה אם יש.

היינו כמעט לבדינו בפיסת החוף הקטנה, שחברינו גילו באחד ממסעותיהם באיזור. הצטרפו לאחר מכן כמה מקומיים, היינו נחמדים ואפשרנו להם להשתמש בחוף.

ישנם שני חופים ל clear water bay באחד מהם יש מסעדה של מאכלי ים בשני איזור למנגל. לפי דעתי היינו בפיסת חוף קצת מרוחקת משני החופים המפורסמים וראינו אותם מעבר להר. רצינו את הפרטיות שלנו, כיאה לישראלים .

בעוד ששני החופים נהנו מחול לבן אנחנו אותגרנו על יד אבנים שכיסו את כל חוף למעט חתיכה קטנה.

 יש ביננו כאלה שראו את חצי הכוס המלאה. טל והחברים מצאו בין כל הסלעים סרטנים קטנים, והמחקר הזואולוגי שניהלו ריתק אותם עד לדקה האחרונה ששהינו שם.  הם היו  מאושרים, טל אפילו הוא לא שם לב, שאמא שלו הצליחה לדחוף לו סטייק שלם לתוך הפה.

נועה והחברה שיחקו בפיסת החול הקטנטנה בענין רב, וכמובן בין האוכל, הסלטים , הקינוח והדיבורים נכנסנו למיים הצלולים והנעימים.(בדרך כלל מיימי האוקינוס קרים משהו..)

בדיעבד התגלה לי, ששני החופים מוגנים ברשתות כנגד כרישים, מאחר והיו 3 התקפות קטלניות בחופים אלו בשנת 1995. כשחושבים על זה לעומק, (קודם כל לא נכנסים יותר לשם) מתחילים קצת לחשוש כי סך הכל הונג קונג אי קטן, וחופי הים קרובים זה לזה,    אז ...תסלחו לי אם לא אמשיךאת הרעיון  , רק המחשבה על כך דלדלה את הביקורים העתידים שלי בים בצורה משמעותית.

במרחק מה מאיתנו היו מספר  ספינות ויאכטות. לספינות קוראים "ג'אנק בווט", לא אמא , שום דבר שקשור לפסח, פירוש השם מסינית הוא: ספינה, כלי שיט , פשוט באנגלית עיוותו את זה קצת.

 בעבר הרחוק שלהן הן נשאו אוצרות ונועדו לצלוח אוקינוסים. בנו אותן בזמן שושלת ה"האן" 206 לפני הספירה עד 220 אחרי הספינה. כיום הן משמשות לשיט עבור תיירים כמו: ה"דאק לינג" - ספינת דיג במשך -25 שנה האחרונות שעברה הסבה.   יש אנשים ששוכרים ספינה ליום , מפליגים, עוצרים במפרצון, קופצים, שוחים וחוזרים.  ישנן כל מיני סוגי ספינות, מפוארות יותר, מפוארות פחות. היוקרתיות שבהן יכולות לאכלס עד 60 אורחים, להציע ארוחת שף . כשהמחירים מתחילים ב-  400 ש"ח לאדם.  ויש כאלה המציעות , טעימת יין, עישון סיגרים, ג'ז ושמפניה. השמיים הם הגבול, או במקרה שלהם האופק. 

יש כאלה כמו, בנקאים למינהם, שהבנק עצמו מחזיק ביאכטה ואם אין לקוחות מאפשר לעובדיו לשוט ביאכטה.

ובחזרה למציאות, זוכרים את הירידה התלולה, כעת היא הפכה לעליה תלולה, מזל שאכלנו הרבה ומשקל החפצים ירד, לא משנה איפה המשקל הזה עכשיו נערם.. מזל שכולנו יוצאי סיירות מובחרות, (בעיקר נועה היא עברה אימוני סבולת  אצל טל) וגברנו על העלייה.

הגענו הביתה  עייפים אך מרוצים