מים עמוקים

עמוק לי מידי, על אף הגובה המדומה הזה. אני טובעת בלי לשים לב כי הרי למדתי לשחות. אני מתערבלת ומס תח ררת בסערות הריגשיות הטיפשיות האלה ו   נתלשת, נחלשת. גולשת למחוזות אחרים על רפסודה שתתפרק במילא בעוד שנייה  או שתיים. אני מאבדת מציאות ומאבדת את הרגע. ואז דורשים ממך הכל ואת כבר לא יכולה ולא מ סוגלת . לשאוף בספירות לאחור, כי כבר אין אצלך קדימה, מהירות, איטיות, מה זה משנה זה יכאב במילא. הדופק אסיר נמלט. דוהר כמו סוס פוני מסכן עם מסמר ברגל. אתם מבינים,  לא קשה לי יותר מידי, אבל עצוב לי מספיק. וזה הורג אותי. זה הופך אותי לאדם חסר אונים. וזה מטריף אותי. אני זקוקה למעט שליטה. ואני מאבדת את זה פשוט ככה. פוף

כי יש כלכך המון מה לומר אבל מי בכלל זוכר מילים

חמישה ימים ודי