הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שנכנסתי לפה, היו הרבה דברים על הראש..
אני סופית סיימתי יב'.
מועד ב' במתמטיקה הלך "סביר" (שזה אומר כנראה 70, כמו המגן. שכחתי איך פותרים משוואה מסויימת וזה תקע אותי :S)
אחרי מועד ב' נסעתי לאילת לחמשו"ש להצטרף לחבר שלי ולמשפחה שלו באילת בקלאב הוטל (מלון מדהים) אחרי שהרבה זמן לא הייתי באילת (טיול שנתי של יב' לא נחשב, גם לא היינו במלון וגם בקושי היינו 3 שעות בשביל בננות ואבובים). הסתובבנו הרבה בטיילת, קניתי חולצה נחמדה ב-40 שקל, הוא ניסה לשכנע אותי לעשות את הכדור אבל יש לי פחד גבהים וסרבתי בכל תוקף לעלות על הדבר המפלצתי הזה.. הוא התאכזב מזה כי עם האקס הסכמתי לעשות באנג'י (וכל כך התחרטתי באותו רגע) אבל.. אני פשוט לא יכולה לעשות את זה.. זה גבוה וזה מפחיד!
ראינו את הסרט האחרון של הארי פוטר ונהננו מאוד, הסרט סיים בצורה מכובדת את מעללותיו של הארי, אני ממש אהבתי את הסוף (:
אני עדיין בתהליכי חיזוק הביטחון העצמי שלי.
במהלך הלמידה למועד ב' במתמטיקה החלטתי ש"הרופא לעתיד" יהיה סוג של המורה הפרטי שלי, אבל הוא לא הסכים לקחת כסף (מה שגרר את זה שאבא שלי קנה לו מחשב נייד קטן+תיק נשיאה+עכבר אלחוטי.. ו... כן על הדרך מסתבר שהוא החליט לקנות עוד 3 כאלה - לי, לאחי ולעצמו )
והוא אמר לי שתכלס חלק גדול מזה שאני "לא מצליחה" במתמטיקה זה כי אני יותר מדי פוחדת מכלום ושהכל פסיכולוגי ושזה ביטחון עצמי ברצפה..
הוא צדק... ונתן לי גם חיזוקים לביטחון העצמי. הוא הכריח אותי לתת 3 תכונות טובות שבי, ו.. היה קשה לומר בהתחלה.. אח"כ זה התפתח גם לשיחה נחמדה ולזה שאני צריכה לתת המון תכונות טובות שבי.
הסכמנו על זה שאני יפה.. זה היה מוזר לשמוע את זה ממנו אבל זה עשה לי כל כך טוב לשמוע את זה.. סוף סוף בנאדם שמכיר אותי שהוא לא חבר שלי/שלא דלוק עלי/לא חבר של חבר שלי, ואומר לי שאני יפה.. בנאדם נייטרלי.
מה שבטוח - אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כשבנים מנסים להתחיל איתי.
באילת הסתובבתי בבוקר יום שבת לבד בטיילת כי חבר שלי רצה ללכת לרופא להוציא גימלים, ו.. כל כך הרבה בנים הסתכלו עלי, דבר ש.. לא ראיתי שקורה קודם לכן.. גם מבוגרים.. וזה מלחיץ!!! "איזה חיוךךך מליון דולר!!", "מה קורה יפייפיה?", "הופההה מה יש לנו פהה?", "ילדה ילדה בואי לפה רגע". אהעהאהאהעהא OMG מה עושים?! זה מה שקורה כשחבר שלי לא לידי מסתבר. אני לא רגילה לזה ובטח שלא רוצה את זה.. אבל זה פשוט קורה. ואני פשוט דופקת את ההליכה הכי מהירה שיש לי וממשיכה הלאה.
ו........
היום אני טסה לתאילנד לשבועיים..וזה... לא נקלט!
בנתב"ג אנחנו צריכים להיות ב-20:00, לא יודעת אם זה כדי שכל הקבוצה תפגש ביחד או סתם כי ככה רוצים שפחות או יותר כולם יגיעו בלי בעיות..
טיול משפחות, הטיול האחרון שלי לפני הצבא!!
מצד אחד אני מאוד מאוד מאוד מאושרת ומתרגשת, אני הולכת לטוס לארץ חדשה שלא הייתי בה קודם, עם תרבות שונה, אנשים שנראים אחרת ו.. המון המון שופינג
מצד שני אני מאוד מאוד מפחדת שאני לא אתחבר לאנשים, שיהיו יותר מדי ילדים קטנים (כבר הייתי בטיול שבו הייתי סוג של "אמא" לקבוצה של 9 ילדים בני 12~13 לפני שנתיים בטיול מאורגן לפריז כשאני הייתי בת 16.. לא כיף) ושחבר שלי יחליט שלא בא לו עלי בגלל שלא תהיה אופציה לדבר 4 שעות ביום כמו תמיד..
ואחרי תאילנד.. אני פאקינג מתגייסת זה עדיין לא נקלט לי
16.8.11 אני רכוש צה"ל.
אני מקווה שהתפקיד שלי זה התפקיד שרציתי, במודיעין אני כבר בטוח.
אני פוחדת מהטירונות, פוחדת שגם שם אני לא אתחבר לבנות, פוחדת להשבר יותר מדי, פוחדת לקבל עונשים, פוחדת לא לעמוד בזמנים, פוחדת שלא יהיה יותר מדי זמן לדבר עם חבר שלי, פוחדת שחבר שלי יחליט שנמאס לו מזה שעכשיו אפשר להתראות רק שישי-שבת.. פשוט פוחדת...
יש לי את ההרגשה ש"יהיה טוב", אבל בו זמנית.. עדיין יש פחד. אבל זה בסדר להרגיש ככה.. נכון?
בקיצור - הרבה חדשות בזמן כל כך קצר..
אה ו.. יש לי אייפון 4 חדש
רק שאבא אמר שאני לא לוקחת אותו איתי לתאילנד, אז אני לוקחת את האייפוד.. אני רק חייבת לעשות סדר בשירים, יש פאקינג 900 שירים בפלייליסט של האייטונס בגלל שחבר שלי רצה שאני אעביר לו את השירים שיש לי, ואני גם ככה לא שומעת 80% מהם
כבר פרצתי אותו והתקנתי את כל המשחקים שהיו על האייפוד, אבל עדיין לא העברתי שירים ותמונות.. אבל זה יכול לחכות לאחרי תאילנד.
פעם הבאה תהיה כנראה כשאני אחזור מתאילנד (:
וב-26.7 אני שנה ביחד עם חבר שלי!!!!!