זה באמת פתטי, וכל העיצובים והמבנים הם שלי, לכן אין לי את מי להאשים, ואני עומדת על המזח, במרחק של כשלושה מטרים מהחוף. הקרשים במרכז שקועים ומכוסים 7 סנטימטר מים , ואי אפשר לדלג מעליהם. המזח המוקיוני שלי יתמוטט אם אנסה, ולכן אני נאלצת לדשדש במים כדי להגיע אל הקצה היבש.
היה שם רובה טו- טו יפיפה בחלון.
היה לי טו- טו
רק שלא היה לרובה שלי כדורים. בשבועיים האחרונים חשבתי לקנות כמה. אם היו לי כדורים יכולתי לצאת ולירות.
לא ידעתי באחר הצהריים ההוא שהאדמה מחכה להפוך לקבר נוסף בתוך מספר מועט של ימים.
חבל נורא שלא יכולתי לתפוס את הקליע מהאוויר ולהכניס אותו בחזרה לקנה של רובה הטו-טו....
לגרום לו להיתברג בחזרה לתוך הקנה ולתוך בית הבליעה ולהדק את עצמו לתרמיל מחדש ולחזור כאילו לא נורה לעולם וגם לא הוטען ברובה. הלוואי שהכדור היה חוזר לקופסה והקופסה היתה מונחת בבטחה בחנות כלי הנשק , ואני בדיוק הייתי עוברת ליד החנות באותו אחר צהריים גשום ולא הייתי נכנסת פנימה.
הלוואי שהייתי משתוקקת להמבורגר במקום לכדורים. בדיוק ליד חנות כלי הנשק הייתה מסעדה. היו להם המבורגרים טובים מאוד. אבל אני לא היתי רעבה.
כל חיי אחשוב על ההמבורגר הזה?..
כמה כדורים.......... או המבורגר, המבורגר........... או כמה כדורים........
בכל מקרה לא יכולתי לירות בשום דבר לא.?... אין לי בכלל כדורים....
אבק..... אבק...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
