בזמן האחרון קשה לי לבטא את מה שאני באמת מרגישה.. אולי כי בעצם אין לי מושג מה אני מרגישה.
מבחוץ אפילו לי נדמה לפעמים שהכל בסדר, או לפחות קרוב לשם, אבל בתכלס החיים שלי בבלגן.
אז נכון, יש הרבה רגעים טובים ואנשים יפים וגם השמנתי קצת ורוב הזמן שמח לי, אבל מצד שני, היד שלי כבר לא כזאת נקייה.. והכרית מוכתמת במסקרה.. ויש פעמים שאני לא מסוגלת להסתכל במראה.. ואת האסלה אני מכירה ממש מקרוב.. נכון שהכל הרבה יותר טוב מפעם, אבל עדיין אחרי כל עלייה אני נופלת...
באמת שאני לא יודעת כבר מה לחשוב אפילו. אני מרגישה כל כך לא פה.. מנותקת, מעופפת, לא כאן.
האקס התקשר ודיברנו קצת.. אני מתגעגעת אליו. המון זמן שלא שמעתי אותו ככה, זה היה פשוט הוא, כמו פעם, עם רגליים על הקרקע. פשוט הרגשתי שהוא שם. ועכשיו אני זאת שלא בדיוק מחוברת למציאות.. חחח מי היה מאמין? שהוא סחי ואני מסטולה מהתחתתתתת
אני משתדלת לשמור על שפיות בינתיים, עם כמה שזה קשה לעשות את זה פה..
והכל יהיה בסדר, נכון? הכל תמיד בסדר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
