אנחנו יושבים ממש קרוב, ראשינו צמודים.

"אני צריכה ללכת", אני אומרת, מקווה שהוא יבין את הרמז.

אני יודעת שהיא תגיע כל רגע ואז הלך עליי...

נו, למה אתה מחכה?!

ואז שפתנו נפגשות.

אני לא יודעת מה קורה, מה אני עושה.

זה כל כך שונה ממה שדמיינתי...

אבל טוב יותר.

אני מרגישה שגם הוא לא בטוח בדיוק מה הוא עושה.

השפתיים של שנינו יבשות מהחום והיובש של היום הקיצי הזה.

"אני לא יודעת בדיוק מה לעשות..." אני מודה בחצי חיוך.

"זה בסדר, גם אני לא." הוא אומר.

עוד נשיקה, וחיבוק אחרון, ואני הולכת, סוגרת אחריי את הדלת.

17/8/2011

בערך 17:00

לא עדכנתי די הרבה זמן...

כל כך הרבה קרה, אבל אני אספר בקצרה

לא חשבתי שמישהו יגיד לי כאלה דברים

תוך שבועיים...

"את בחורה מדהימה"

"לא מפספס איתך יום"

קשה להאמין...

אבל זה נכון, וזה אמיתי

אני מקווה לפחות...

אין לי מוזה לכתוב, למרות שיש כל כך הרבה על מה

עד שסוף סוף יש מישהו שעד כדי כך רוצה אותי,

זה אסור

חננה מטורף

לא כזה חתיך

אבל הוא בן אדם טוב

הוא חמוד

הוא מתחשב

הוא מכבד כמו שעוד לא ראיתי

ואסור, בגלל מספר מטופש

חבל...