המצברוח העגמומי מפשפש באצבעותיו על המיקלדת ומוציא את כל הרעלים הנפשיים החוצה... האותיות האפורות על רקע הלבן, עם מדבקות שקופות שמראות שאני יודעת עוד שפה... מיקלדת שטוחה... מקלדת שהיא שלי... מקלדת שספגה הרבה כעסים ועלבונות כלפי כל העולם.... מקלדת שראתה גם את הרגעים היפים שלי והימים הכי מאושרים.. מקלדת שעזרה לי לחפש את המנגינה שתפוך את היום שלי לבהיר יותר... מקלדת שמכירה אותי מכל פן , וצד, וכיוון שיש לי בתוכי...
וזאת מקלדת.... רק מקלדת... והייתי אומרת שזה קצת עצוב... אבל בכל זאת, המקלדת שלי סופגת גם את הקטע הזה... והיא תספוג גם את הבא אחריו... אני מצטערת מקלדת שלי... ואני לא ארביץ לך יותר כשהמחשב ייתקע....
אני חושבת שמשהו לא בסדר איתי..... אני הולכת לעשן עכשיו................................. -_-